זוג נשוי עם שתי בנות צעירות. הבעל עוזב את הבית עם פילגשו הצעירה. אביו לוקח את האישה ובנותיה לכפר, לבית נעוריו. שם בכפר, האישה מתחברת לאבלה תוך כדי יצירת דינאמיקה מופלאה עם האב שהיה בעיניה אטום, חסר רגישות ואיש משפחה קשה מאין כמוהו.
בניגוד למה שהיא חושבת, האב אינו מגן על בנו. לאט ובקושי רב הוא עושה את מה שמעולם לא עשה, הוא נפתח אליה ומספר לה סיפור, סיפור יחסים שהיו לו עם אהבת חייו, אישה מופלאה שהכיר כשכבר הייתה לו משפחה, ילדים וחיים מאורגנים להפליא. לא אפרט הרבה מעבר לעובדה שבתחילה הוא בחר להישאר עם אשתו ולא ללכת עם אותה אהבה מופלאה. אולי רק אצטט מכתב שאהובתו כתבה לו, בניסיונה להקל עליו את ההחלטה וזאת למרות ששאיפותיה וחלומה היו שונים לחלוטין.
"הירהרתי בדבר, אין לי שום אשליות. אני אוהבת אותך, אבל אין לי אמון בך. מאחר שמה שאנחנו חיים אינו מציאותי, זה משחק. מאחר שזהו משחק, צריך שיהיו לו כללים. איני רוצה להתראות איתך יותר בפריז, לא בפריז ולא בשום מקום אחר שיפחיד אותך. כשאני איתך אני רוצה שנוכל ללכת יד ביד ברחוב, ולהתנשק במסעדות, ולא, זה לא מעניין אותי. אני כבר לא בגיל שמשחקים בו חתול ועכבר. לכן נתראה הרחק ככל האפשר, בארצות אחרות. כשתדע לאן אתה נוסע, תכתוב לי לכתובת הזאת, זאת הכתובת של אחותי בלונדון, היא תדע לאן להעביר את המכתב. אל תתאמץ לכתוב מילות חיבה, רק תודיע. כתוב באיזה מלון תתאכסן, איפה ומתי. אם אוכל אצטרף אליך, אבוא, אם לא, חבל מאוד, אבל אין מה לעשות. אל תנסה לטלפן אלי וגם אל תנסה לברר איפה אני נמצאת או איך אני חיה, אני חושבת שזו כבר לא הבעיה. הירהרתי בדבר, אני סבורה שזה הפתרון הטוב ביותר, לנהוג כמוך, לחיות את חיי ולאהוב אותך מאוד, אבל מרחוק. אני לא רוצה לחכות לטלפון ממך, אני לא רוצה למנוע מעצמי להתאהב, אני רוצה שתהיה לי אפשרות לשכב עם מי שאני רוצה, ובכל זמן שארצה ובלי נקיפות מצפון. מכיוון שהצדק איתך, חיים בלי נקיפות מצפון זה... more convenient. לא כך ראיתי את הדברים אבל למה לא? אני בהחלט מוכנה לנסות. מה יש לי להפסיד, בסופו של דבר? גבר מוג לב? ולהרוויח? את העונג לישון לפעמים בזרועותיך... הירהרתי בדבר. אני מוכנה לנסות. עכשיו עליך להחליט, כן או לא... "
אישה מדהימה, מלאת עוצמה עם אהבה כבירה שהשפיעה על האיש הזה בדרך הרגילה ובדרכים נוספות שהתבררו רק מאוחר יותר כשישב עם אשת בנו במטבח ודיברו.
הבעיות הנמצאות בבסיס הספר, בחירות, אהבות של אמצע החיים, נישואים והמאבק לקיימם. אלו בעיות שקיימות משכבר הימים. כולנו חווינו אהבות, פרידות, פספוסים של דברים נפלאים ושאר ירקות. אבל הצורה בה הסופרת נוגעת בדברים, ייחודית ורעננה, כמו זר פרחי שדה טריים.
ספר מדהים, "אהבתיה" של אנה גוואלדה. סופרת צעירה שנולדה בפריז וזה לה ספרה הראשון. הספר זכה לתשבחות המבקרים, הצלחה חסרת תקדים ואני ממליץ עליו בכל ליבי. בהוצאת כנרת, תרגומה של חגית בת-עדה סביר.
ראיתי שבקולנוע דיזנגוף בתל-אביב משחק הסרט שנעשה על פי הספר, טרם הספיקותי לראות..