זהו זה... אהבות

עלינו ביחד, אשתי ואני לחדר האחסון לקחת את המסמכים, המקום נראה כתמיד, מעט מאובק, הרהיטים מכוסים על מנת להגן עליהם מהאבק.  מראה הספרים מסביב תמיד נסך בי רגיעה, היה טוב להיות שם, מקום המפלט שלי, מקום בו הייתי איתה אם כי עתה, הייתי בו עם אשתי.

הורדנו ומצאנו את שחיפשנו והיינו עסוקים קצת בארגון החומר עד שהכל היה לשביעות רצוננו.  אשתי הלכה לשתות מים ואני הבטתי סביב בהנאה וראיתי אותה יושבת עירומה על הספה, הסדין מוסט הצידה והיא מביטה בי בשלווה, חיוך קטן מרצד בעיניה היפות.  שדיה מושלמים מביטים אלי אף הם בפטמות העגולות שלה, כל כך וורודות שבא לבכות.  רגליה ארוכות ארוכות, שלוחות קדימה באלגנטיות, משוכלות בקרסול.

"אשתי כאן" לחשתי, היא משכה כתף מעוצבת באדישות מעושה.  ידעתי שגם היא מתרגשת, ליבה כשלי הולם במהירות, נשימתה קצרה ומהירה למרות השלוה לכאורה.  "אשתי כאן" חזרתי, מרגיש כמו אידיוט, והיא לאט הרימה מעט ברכיה, ופיסקה אותן.  מבטי ננעץ בין רגליה, למרות המרחק הרגשתי אותה לידי, נחיריי מרטטים, טעמתי את הארומה שלה, ליבי הולם במהירות.  ראיתי את ידה נשלחת למטה, מלטפת ירך ארוכה, מרצדת על שפתי הכוס שלה, נפוחות מתאווה.

אגל זיעה יחיד, סנוור אותי בקרן אור הזויה, ואולי לא הייתה זו זיעה..  אצבע ארוכה נגעה בין שפתיה, ברכה הימנית נעה הצידה ונשענה באלגנטיות על מסעד הספה. בשתי אצבעות היא פיסקה את שפתיה, הרטיבות כה ברורה, כה נפלאה, כפתור קטן נפוח, מטרה לאצבע הקטנה.  האגן שלה זז באותה תנועה שהייתה עושה כאשר אני הייתי נטוע בה, בתוכה.

הרגשתי אגלי זיעה על מצחי, "אשתי כאן" לאטתי, שפתי חמות, ואני מרגיש את הלחץ המוכר בחזה.  היא חייכה שוב, נשימה מהירה הרעידה את שדיה, בטנה נעה בגל של עונג, אצבע חודרת עוד טיפה.

"שנזוז" אמרה אשתי.  לא בטחתי בקולי, שתקתי, עצמתי עיניי ומשפקחתי אותן, הייתה הספה מכוסה.