לפני שהיא נכנסה להריון אולי החשש שלו היה מוצדק, בכל זאת לשכב עם אישה בשלה שמשתוקקת לילד יותר מכל דבר אחר בעולם. לא שחשש מלהיות אב אבל אשתו כבר טחנה אותו כמה וכמה פעמים שלא יעז. שלא יחשוב אפילו להכניס מישהי להריון. כבר אז כשתפסה אותו עוזר למאהבת שלו להיכנס להריון, כל הסבריו שכבר אין בינם כלום והוא רק הביא מה שהביא מבנק הזרע וישב לידה אחרי ההפריה, שום דבר כמובן לא עזר לו ואשתו האמינה במה שחשבה והוא נותר, דווקא הפעם צודק ואשם כאחד.
דווקא באותה מאהבת נזכר עכשיו.. אבל הוא ננער וחשב על זו שהרגע התקשרה אליו והודיעה לו שהיא הרה, בחודש החמישי והוא ממש שמע את הזוהר שלה, את היופי שהיא מקרינה כך בגופה היפה, הנס שיוצר לו חיים, עדיין לא נראים לבד מהאושר ששמע בקולה. 'זו בת' היא אמרה והוא מחה כפיים והמכונית כמעט ועברה לנתיב השני והוא חזר להגה, צחק באושר וברך אותה, כל כך שמח יחד איתה.
מאוחר יותר הרהר כמה חבל על כך שזה שהכניס אותה להריון קיבל רגליים קרות ויותר לא נמצא איתה. דווקא בזמן הזה בו כל אישה פורחת, והיא במיוחד סקסית ומלאה אנרגיה פרועה, דווקא בזמן הזה היא תהיה לבד, לא תממש את הגוף הנפלא, לא תחגוג חורף קר בינות גוף סוער ושמיכה חמה. הוא זכר עד כמה עוררה אותו אז כשהיו יחד, גופה צנום אך נשי, שדיים חופשיים ממלאים את חזיית בגד הים בלאות נפלאה. כבר אז חשב שפטמותיה שטוחות ושאחרי הריון ולידה הן תהיינה מעט יותר זקורות, הן תהיינה פשוט מושלמות.
הוא העריץ אותה, קו מתנים שמוביל בבטחה לישבן מעוצב, רגליים שריריות ארוכות ושחומות, עורה כל כך נעים למגע, שערה ממסגר את פניה היפות ושוב אותו חיוך, מעט נבוך אחרי שהתנשקו לראשונה, אחרי החיבוק שהוביל אותם למיטה, אחרי שטבל בה והיא בו, רגליה כרוכות אוחזות בו, עיניה צפות ומביטת בו בתוכו. הוא התמכר ליופי שראה בה בנשמתה, למה שלקחה ממנו ואפילו למה שנתנה. החיוך שלה תמיד הדהים אותו מחדש, גם כשנפגשו לפני שנה, אחרי שעזבה את בעלה וחזרה ארצה, החיוך שהצית את עיניה הכהות במטר ריצודים מלאי אור, החיוך שחשף פניני שיניים חרוזות בינות שפתיים רכות ומתוקות. חיוך של פנים מושלמות שנחקקו בליבו למרות שהיא עזבה אותו אז לפני תשע שנים, עזבה אותו עם בעלה ועם היאכטה שלהם ועברה למרינה אחרת, רחוקה מהמקום בו הוא עגן.
כבר באותה שיחה בה ספרה לו על הריונה, לא שלט בעצמו והציע לה להיפגש לארוחת צהרים 'רק על מנת להציע לך שמות לילדה' הוא אמר והיא צחקקה. 'אוח עד כמה אני רוצה אותה עכשיו' חשב לעצמו, דווקא בחודשים האלו שהיא הרה, שהיא כל כך מאושרת, כמה נפלא יכול להיות איתה, לחגוג את החיים הנוצרים בקרבה, לעלוז בפרץ של אינטימיות, תשוקה ואהבה. לפני כמה חודשים אמר לה שהוא לא יוזם פגישה איתה כי היא כל כך יקרה לו שהוא חושש שיתאהב בה עד די כך, שזה יסכן את נישואיו, דבר שמעולם לא חשש מפניו.
עכשיו הוא משתוקק כל כך לפגוש אותה. רק עוד לחישה אחת ממצפונו מייסרת אותו האם האושר הזה שיהיה, האם התאווה הזו שהוא חש, האם חגיגת החיים הנוצרים בה ודבקים בו ונותנים בו אנרגיות שמזמן לא הרגיש, האם המשיכה בזו לגאייה, לאישה בשיא פריחתה, בפסגת יופייה.. האין זו גם בשורת ההתרסקות שבוודאי תגיע כמו אחרי כל נסיקה.
כאן הייתה ההתחלה וגם היה המשך והם נפגשו אחרי כמה שנים..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
