זהו זה... אהבות

אני לא מסוגלת להתרכז בעבודה, כל כמה דקות אני בודקת את המייל, מביטה לראות אם הגיע סמס למרות שאני יודעת שזה יום ראשון והוא לא פנויי בימי ראשון.  הזמזום של הטלפון היה בלתי פוסק, עבודה ולקוחות כך שכמעט ולא שמתי לב כשהגיע הסמס שלו.

-          אני משתגע. איך בא לי לזיין אותך..

הסמס שלו הבעיר אותי עוד יותר, הרטיבות המיידית בין ירכיי, וגל החום ששטף אותי כאילו לא היו המזגנים במשרד מכוונים על המקסימום האפשרי.  לא ידעתי אם אני יכולה לענות לו, לא הייתי בטוחה וחשבתי..

-          תעני לי כבר! הוא כתב ואני הרגשתי כאילו סכר מתפרץ בי

-          אני משתגעת יותר... הרבה יותר... אני חוששת שהתמכרתי קשות...

-          בא לי שתחכי לי מחר, על ארבע על המיטה, עירומה ומוכנה, כך שאכנס לחדר ומיד לתוכך.. הוא כתב לי.

-          בשמחה, עניתי, אתה לא מבין כמה אני מוטרפת... מיום חמישי לא נרגעתי..

אני לא יודעת על מה חשבתי ביום חמישי כשאילצתי אותו לנסוע לפינת מגרש החניה ומצצתי לו בעוצמה כה אדירה.  חשבתי לנתב את היחסים האלו שוב לאפיק הבטוח של סקס וכמובן שלא הצלחתי.  הרי לא יכולה הייתי להתעלם מהקשר המעמיק ומתפתח והוא רק מחייך לי, כל כך בטוח בעצמו.  לא יכולים היינו לשכב, דווקא מסיבות שלי, אז נפגשנו, נגענו ושוחחנו מביטים בעיניים ונמסים.  הרגשתי שאני מאוהבת בו באיש הזה, האיש שמשחק אותה קשוח וחסר רגישות.  אבל האיש הזה הצליח לקעקע את כל החומות שבניתי סביבי במשך שנים כה רבות.  האיש הזה חדר אל תוכי, חפן את ליבי בכף ידו החמה והפך אותי לשפחה הנרצעת שלו.

כשהוא גמר ביום חמישי, הרגשתי אותו פועם, לוהט, והתחלתי לרעוד ללא שליטה.  לא ידעתי מה בא עלי אבל התשוקה אליו הייתה מאכלת, שורפת, מותירה אותי ללא רגע של מנוחה.  לא השיחות איתו ולא השבת הרגיעו ולו במעט את התאווה העצומה שחשתי אליו, לגופו, לפניו, לחיוכו, לידיו ולגופו בתוכי ובי כולי.  מיום חמישי אני בוערת, לא יודעת את נפשי, אוף איך האיש הזה משגע אותי.  ועוד יותר משגעת אותי המחשבה שאני כל כך יותר ממנו, יותר רוצה אותו, יותר אוהבת אותו ויותר מטורפת עליו..  הוא אומר לי דברים ואיני יודעת אם הוא אומר את מה שאני רוצה לשמוע, כל כך משופשף ומאומן הוא, או משזו האמת שלו

-          מחר מגיעה התרופה לשנינו.. נשיקות לך אהובה שלי

אני שוב רותחת כולי, איך יעברו השעות, אני כל כך רוצה אותו מחובר אלי, חלק ממני, מסיע אותי ברכבת ההרים של אורגזמות מטורפות.  אני רוצה כבר לשמוע את הגניחות שלו, להרגיש את המתח בשרירים ולהרגיש אותו מגיע לעומקים כאלו בי ולא רק עם הזין שלו.,

אוף כמה שאני משתוקקת אליו, כמהה, לא מסוגלת שלא לחשוב על מה שהוא עושה לי ולאן שאני מגיעה.  לא רציתי את הקשר הזה.. בעצם למה אני משקרת לעצמי, הרי את הקשר הזה בדיוק רציתי, רק לא איתו.  לא חשבתי שהוא יהיה יותר מאשר זיון משובח אבל הוא התגנב לנשמתי כבר מהסיפור הראשון.  כל פעם הופתעתי כשהוא ריגש אותי עם אמירה חכמה או ראיה שחדרה אותי כאילו הייתי שקופה כולי בפניו.  נכון, לפעמים הוא מטומטם ומלא מעצמו כמו כל זכר יהיר, אבל אצלו זה לא ממש איכפת לי רק שימשיך ויבוא.  רק שאמשיך להרגיש את המשיכה המטורפת הזו, את הפרפור של הלב בחזה כשנפתחת הדלת והוא נכנס, את השלווה לשנייה כשזרועותיו חובקות אותי והוא רק מאמץ אותי לחזהו, ללא מילה.  את החיבור המופלא הזה אליו כשהוא בתוכי כולו, את הנשמה היתרה שהוא מבזיק מידי פעם כמו אבן חן נדירה.

אני שלא אהבתי ללטף, אותו מלטפת כל הזמן, אני שלא נכנעתי לאיש מימיי, נכנעתי לו באורח מוחלט.  אני הוד מעלתי השפחה שלו, עפר לרגליו, אני שלו.  נהנית ומפחדת כשהוא מתרגז, יש לו אגו ענקי וגם לי לא חסר, ואני לעיתים מתמרדת והוא, לפעמים מתעלם אבל גם היו מקרים בהם הוא הגיב קשה.  בעצם אני אוהבת לפחד ממנו, אוהבת את התשוקה הענקית הזו לרצות אותו למרות שאני לא מפסיקה לבחון אותה ואת עצמי כל הזמן.

עוד עשרים שעות.. אני אמות ואחיה ואשתגע עד אז, אין לי ספק.