ב- Ynet היה מאמר "סקס זה לא הכל: זוגות שנהנים גם בלי אורגזמה" על האינטימיות, על משחקים מוקדמים שהופכים לאירוע העיקרי, על כך שלא תמיד צריכה התעלסות להוביל לזיון.. מעניין ביותר, חשב לעצמו, תמיד מעוניין בנושאים הקשורים למיניות האנושית ועוד יותר מרתקות אותו האפשרויות האינסופיות לאופי הקשרים בינו לבין...
מצויד בכל כך הרבה ידע עיוני, החליט לבדוק את הנושא בהזדמנות הראשונה, ובדיקה יסודית. בוקר אחד שבו לא היו צריכים לקום מוקדם, הפנה את גופו והתכרבל לצידה, גופה חם ונעים, נע מעט לעברו והיא עדיין ישנה. כמתוך שינה הניח יד על מותנה וחיבק אותה, גופה מריח כל כך טוב, חשב וקבר את אפו בשקע שבין כתפה לצווארה, נימנם לו קצת.
יותר משידע הרגיש אותה מעט ערה, נים לא נים מגששת בידה לאחור, מלטפת אותו, מברישה בידה את הזין שלו שהזדקף חלקית מבעד למכנסי הטרינינג הרפויים שלבש. מממ... נהם, לחש לצווארה ונישק את עורפה נשיקות קטנות ועצלות, לא ממהר, לא הרגיש שיש עליו להספיק למשהו כזה או אחר. אור עמום השתקף מבעד לצוהר, אור אפור של יום חורף נוסף, קר ורטוב, כל כך שונה מהחום מתחת לשמיכה.
הוא עירסל אותה בזרועותיו, שניהם כבר ערים, מתפנקים, לוחש לה על המאמרים, מספר לה בנשימה חמה ליד אוזנה על טיול אינטימי וחושני ללא דרישות, ללא חובות, ללא ציפיות רק צלילה אל תוך עונג ללא גבולות, סיפר לה על המאמר שקרא, "אולי ננסה?" שאל. דיבר ובידיו חקר את גופה כאילו לא ידע אותו מכבר, יותר שנים מכפי שרצה לזכור, ועדין גופה מסעיר אותו, מעמיד לו את הזין ואת המוח ועוד יותר את הלב.
ידו מציירת מעגלים על ביטנה, כה חלקה, עגלגלה, נשית, נפלאה, שקע קטן מבשר את הטבור, וכמו שקעים אחרים, מביא איתו סערה והפעם סערת חושים. הידיעה שלא ישכבו נתנה לעילוסים שלהם טעם אחר, משהו אקזוטי, משהו נדיר אולי קצת טרופי, החום וקצת אדים על החלונות הקטנים. ועדיין היא חבוקה בזרועותיו, גבה אליו ידו עולה ומלטפת את שערה ועוד שקע קטן חוקרת פנים, וצוואר ארוך חושני ופלומה זהובה בעורפה.
בעצלתיים היא מסתובבת אליו, ידה מלטפת את אחוריו, מצמידה עצמה אליו ושפתיים נוגעות לנשיקה קלה, נשיקה של בוקר עם טעם ומירקם של שינה, עיניו בקושי פתוחות קולטות את ערפילית דמותה, כתמים נפלאים של צבע, כמו יצירה אימפרסיוניסטית לצבעים רכים וחום גוף מעורר. הנשיקות והבל הנשימה סביב השמיכה המשוכה מעלה, ועוד נשיקות, הוא נושק לאפה, עיניה והיא מעפעפת כמו ליידי, נשיקת הפרפר המפורסמת שלה, מלטפת בעפעפיה את אפו, את לחייו.
הוא מצמיד אותה אליו, ידו חופנת את ישבנה, מרפרפת על יריכיה והוא עוצר בתדהמה, היא לא רטובה, היא לא לחה.. היא מוצפת כמו שמעולם לא הייתה. תיאוריה שמאוריה, תוך שניות רגליה כרוכות סביבו הוא נעוץ בה עד הניצב, ללא תנועה, רק הקטיפה הרטובה של הכוס שלה, המלאות הנפלאה שהיא מרגישה, שניהם מביטים אחד בשני, עיניים פעורות לרווחה וצחוק מחלחל למעשה האהבה.. היה ניסיון מעניין, מצריך אימונים נוספים.. יש תיקווה.
טיפות הגשם הולמות בצוהר, מטרונום למוסיקה של שני גופים שהיו לאהבה אחת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
