ברוכים הבאים

אני לא יכולה יותר.

אני מתה לבכות, לצרוח, לברוח!

אני אוהבת אותך יותר מאשר את עצמי, יותר מאשר את החיים שלי,

אני לא יכולה להיות רחוקה ממך,

מחכה לרגע שאראה אותך שוב אבל יודעת שזה לא יקרה בקרוב.

כואב, הלב נקרע.

אני יודעת שכבר לא נשאר זכר לרגש, אני ידועת שנזכרתי מאוחר,

למה אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה?

כואב לי, אני לא יודעת מה לעשות עם הכאב הזה,

איתו היייתי כ"כ אחרת, הייתי האני האמיתי,

כ"כ נהנתי מכל דקה איתו,

מהרעה ומהטובה.

רוצה אותך,

לחבק, לנשק, להרגיש!!!!

לא יכולה בלעדיך!

אולי הכי טוב לנסות לשכוח?

כואב.