ברוכים הבאים

אני כבר לא מזהה את עצמי.

השתנתי.. לרעה..

לא טוב לי.

אני מאוכזבת מעצמי ואני לא יודעת מה לעשות..

איבדתי.. את האישיות, את הקרובים, החברים, הכל..

אני לא מסוגלת כבר..

נמאס לי..

תקופה מוזרה בפתח.

אני לא יודעת מה קורה פה, איתי ועם השאר.

כל אחד והסיפור המוזר שלו...

אחותי השתחררה מהבית חולים, שלא תחזור לשם :]

תודה לגברת שמש והחום שחזרה לבקר אותנו :/ חם לי.

כמובן שחזרנו ההתקפים :/ הכאבים האלה, די נמאס מהסיפור הזה.

אני לא יודעת כבר מה קורה ומה יקרה אבל יש לי הרגשה לא טובה, לא יקרה משהו טוב... מעודד אה?

יהיה בסדר, אולי...

נמאס לי מהבלוג, אחרי 4 שנים נראה לי שמיציתי את העיניין...

לא בא לי לכתוב, לא בא לי להגיב, איבדתי את העיניין והכיף שבדבר...

פשוט נמאס.. מהכל...

עצוב, מפחיד, באסה.

דם, זריקות, בית חולים, חום, כאבים.

דמעות.

אחותי בבית חולים.

יש לי דמעות בעיניים.

הכבשה הקטנה והמתוקה שלי חולה, מאוד..

הבית חולים הזה דפוק.

אולי נעביר אותה מפה..

סעמק.. שתחלים כבר...

קשה לי...