תני לי לראות אותך מתפשטת מולי

"ביום כיפור, אדם עוצר וחושב-

אילו הוא לא היה צריך לדאוג

לנושא השגת כסף והשרדות-

על פי איזה אידיאל הוא היה חי?

איזה מן בנאדם הוא היה?

והאם אני הבנאדם שהייתי רוצה להיות?"

(און ריפמן)

אז אחרי שהבלוג שלי כבר לא יותר מדי בשימוש מחוסר זמן או אי יכולת לעדכן אותו, אני חוזרת לכאן שוב לכמה שורות, רק כדי שיהיה משהו חדש (:

אנחנו כבר ממש מנהלים חיים שלמים במכינה, עם פרוייקטים של התנדבות, הרצאות, סדנאות גיבוש, מד"סים, נינג'יטסו, ארגון עצמי וכו', ויש המון המון קשיים, אבל באמת באנו לעשות משהו גדול, ונצליח!

לקראת יום כיפור, ארגנו וועדת (ני)תכנים (אולה!!) לו"ז עם המון דברים שקשורים ב-10 ימי תשובה, יום כיפור וסליחות, ולמדתי באמת המון, לא רק מבחינה הלכתית, אלא גם על בני אדם באופן כללי. שאלות שלא שאלתי את עצמי אף פעם, ועכשיו הן רק מתרבות.

אני רוצה לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו, בין אם אני מצדיקה את זה או לא. זה בדיוק היום לחזור בתשובה, ולא במובן הדתי.  תשובה כשיבה לדרך הישר, לדרך הנכונה, אחרי סטייה ממנה במהלך כל השנה. זה יום שבו באמת לכולנו יש זמן לעצור ולחשוב, לעשות חשבון נפש עם עצמינו.

צום קל לכולם וגמר חתימה טובה, חברים!

אוהבת אתכם (:

ואל תשכחו - שכל לא קונים בשוק, אחרת לכולם היה!