הפכתי להיות כ"כ אדישה לדברים מסויימים שלפעמים זה קצת מציק לי, אבל אז האדישות חוזרת אלי וגורמת לי להגיד "אז מה".
האמת, שדי טוב לי ככה, להיות אדישה לגבי הדברים האלו.
כי תכלס, התנועה לא כמו פעם, ואני רק מתעצבנת מלהיות שם, אז צצה לה האדישות.
לא אכפת לי שאני אדישה לגבי מספר דברים, כי אני יודעת שלדברים שבאמת חשובים ומשפיעים אני לא אדישה.
האדישות קצת מבודדת, אבל יודעים מה? טוב לי ככה.
בזכות זה למדי להסתדר לבד ולא להיות תלויה בחברים כל הזמן ושכל חיי יסבבו סביבם.
אניי אוהבת להיות לבד, רק אל תבינו את זה לא נכון- אני גם אוהבת להיות עם חברים.
_
הקטע של המכות בפארק הדגים ממש מרגיז אותי.
קצת מבייש להיות עם הילדים האלו באותה השיכבה.
כאליו מה? אין לכם מה לעשות בחיים?
תתבגרו קצת ואולי תלמד לשתות כמו שצריך, ובאמא שלכם- אל תקבעו כמו ילדים מפגרים ללכת מכות סתם כי בא לכם.
ואל תבכו אחרי זה שמערבים את ההורים שלכם ושרוצים לפתוח לכם תיקים במשטרה.
עד שמישהו ימות לא תבינו?
אתם במצב ממש עצוב ועלוב, עד כמה שעצוב לי להגיד את זה- אני מרחמת עליכם.
_
מחוז 9 זה סרט כ"כ גאוני שמי שלא ראה אתו או מי שראה ולא אהב סתם אידיוט.
ולפי דעתי דיוקן עצמי זה חרא גם כשהוא יוצא טוב.
ביייייייייייייייייי (:
אה כןו גם שיניתי את העיצוב אחרי כמעט שנתייםXD
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
A.M.M