שכחתי מה רציתי לכתוב פה |
| 10/2009
טיול
הגוף הוא מפעל לעיבוד מזון, אמר הנזיר
הגוף הוא מפעל לייצור חרא, אמר הנזיר השני
לא, שניכם טועים,
הגוף הוא סיכה נעוצה בבד, מתעקמת תחת המשקל החלש אך מתמיד,
אמר המשגיח בגן החיות
אבל, אמר הנזיר הראשון
הוא צודק, אמר הנזיר השני, באמת אבל
הגוף מחזיק את הבד במקום, מקריב את עצמו בהדרגה עבורו
אמר וטיאטא את השביל
ומה לגבי הוכחות, אמר הנזיר הראשון שוב
יש דברים שצריכים לבוא ישר מהבטן, אמר השני והרכין את ראשו
הבד תלוי בגוף אבל נותן לו משמעות
אז לפני זה הסיכה הייתה מונחת על שולחן, שאל הראשון
והבד היה מגולגל בפינת החדר, הקשה השני
הגוף הוא סיכה שננעצת בבד שנארג תוך כדי היתלות על קיר
ומה זה הקיר, התעקש הראשון
זאת מטאפורה למרקם האנושי, אמר השני, ספק שואל, ולמסע האינדיבידואלי
הגוף הוא סיכה, אמר המשגיח, הוא עשוי מתכת דקה וננעץ בבד אדום וקטיפתי
הבד מגולגל ממתלה בתקרה וננעץ בדרך על הקיר, הגוף פוצע את הבד, לא את הקיר
אנחנו לא מבינים, אמרו הנזירים
הגוף הוא סיכה שנעוצה בבד שתלוי מתקרה שמרכיבה חדר
המשקל של הבד מכופף את הסיכה מהבסיס שנעוץ, עד שהבד מחליק למטה כמו על מגלשה
הגוף נשאר סיכה שנעוצה בכלום, כמו מים עם זיכרון של שליחות עבר
ואיך זה מתקשר לשתיקה, הם אמרו
הגוף הוא לא מפעל, אמר המשגיח
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
