If you're gonna listen, you gotta free your mind

סוף שבוע ארוך ביותר, שהתחיל ונגמר בקריה..

האמת היא שהיה די בסדר, קצת מוזר לקום באמצע הלילה בצבא, עם נשק, ולראות את כל תל אביב פרוסה לך מול העיניים.. אבל אחרי כמה שעות מתרגלים..

התלונות היחידות שלי הסתכמו בשיעמום שלא הכרתי, ובעובדה הפשוטה שאני לא בנויה לג'ובניק סטייל הזה..

שמירה בשטחים או באזור קצת מסוכן היתה יכולה להיות בהרבה יותר מעניינת..

אבל נאלצתי להסתפק במסיבת פיג'מות הזאת שנקראת "לסגור שבת בקריה".

מרגיז אותי רק שאף אחד לא מבין על מה אני מדברת!

אני לא חושבת שזה כל כך מוזר לבקש לעשות צבא בצורה פיירית, ולא להתפנק לי שנתיים בחיל האויר.

אני מתה להקלע למצבים לא נוחים, לחרא של תנאים.. רק להרגיש קצת צבא..

כל החיים שלי התפנקתי וקיבלתי כל מה שרק הסתכלתי עליו, אני רק מבקשת אתגר! זה הכל!

לסיכום, האקשן היחיד שהיה לי, היה בלילה של יום שבת נדמה לי, בזמן שחברה גררה אותי איתה לשמירה.. הבחורה ששמרה איתה פשוט נעמדה והתעלפה לי מול העיניים!

העפתי את הפלאפון והסיגריה, ניסיתי להרים אותה בלי לדפוק לה את הנשק בראש.. איכשהו סחבתי אותה כמה מטרים לאיזו קצינה שחשבה שחזרנו ממלחמה..

טיפלו בה, הרגשתי גיבורה, והלילה נגמר.

בבוקר שמחתי לשתות קפה ארומה, וחזרתי הביתה.

קבעתי עם ליהי לנסוע לצפון לסוף-שבוע.. יותר נכון, הודעתי לה.. והיא משום מה הסכימה

אפשרי שסוף סוף נתקלתי בבחורה ספונטנית?

היא ממש מסקרנת אותי הבחורה הזאת, ואין לי מושג למה!

בר אמרה לי שהיא דיברה איתה בסופ"ש מתישהו, וליהי גמגמה לה כל מני דברים עלי, דברים בהחלט טובים=)

ו.........זהו

יוצאת עכשיו לפצות על הסופ"ש העגום!