עכשיו אני בבית.

ואני ממש מתוסכלת.. מהכל

מחוסר מעש

חוסר משימה

אין לי טלפון, אנשים משתגעים ממני, זה מבצע להשיג אותי

אני לא יודעת להגיד "טוב וקשה לי"

כי אני מרגישה ש"רע וקשה לי"

ואין לי מה לעשות, אין לי עם מי לעשות משהו.

כולם מסתגרים מתגוננים בבית, ורק לי אין בית

הלוואי ויכולתי למחוק את הזיכרון, כמו בשמש נצחית בראש צלול.

אני לא רוצה ראש צלול.. רק שמש נצחית

באמת שנמאס לי מהלבד. אבל כולם כבר לבד

כנראה שיש לי חיבור ישן מדי