My Last Breath

אני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל..וזה הכי קל להתחיל עם משפט כזה=]

כי אחר כך הכל זורם..

אני יושב לי,שומע שירים של אוונסנס,שאיימי לי כתבה..על המוות..כולם מדברים על מוות..ובגלל זה אני כל כך מזדהה איתם.

למה? כי אני רוצה למות..וכי אני מתחבר לכל מה שהיא מתארת שם..וזאת כנראה הסיבה שאני אוהב את השירים האלה..

ולא משנה מה..מאז ששמעתי אותם גם אם אני יעבור לתקופה של נלי פורטדו תמיד אני יחזור לשמוע את אוונסנס..

שיהיה עצוב לי..שיהיה קשה לי..שאני אמעד..ושאחזור להיות אני..אותו אחד שבוכה בלילות שאף אחד לא רואה,אותו אחד שחושב על המוות כל הזמן.

ואני לא רוצה להגיד להם את זה,אני לא רוצה שהם ידעו,זה לא עניינם,אין בי שום רצון שהם ירחמו עלי,הרי ממילא לא אכפת להם אפילו,הם לא מכירים אותי,

הם לא חברים שלי..אין לי חברים,אני לא רוצה שהם יהיו חברים שלי.

הלוואי שהייתי מצליח לכתוב פה יותר

אני כל כך רוצה את זה,אני כל כך רוצה שיהיה בי את הכח לרשום פה כל יום את כל מה שאני חושב.זה חשוב לי..

אני ינסה לדבר עליו.על א'...

הכרתי אותו לפני שנה וחצי בערך..אין לי מושג מתי ,זה התחיל בתקופה שפתאום קלטתי שאני יכול לראות אנשים אחרים שגם נמשכים לבנים

ושזה פשוט אפשרי..וכנראה התלהבתי מזה ...קצת...אז רציתי לראות כמה שיותר...אבל ברור שלא עשיתי כלום אני הכי לא הילד שיעשה את זה.אני לא מיני בכלל.. ,אממ והייתי בצ'ט תפוז,הייתי אז בן 17 בכיתה יא'..ואיך לא קלטתי שהצ'ט הזה היה כזה מגעיל?!=\ אבל דיברתי שם עם אנשים..היו כמה בודדים שפגשתי..וגם הלכתי מהם אחרי דקות ספורות..ואז יום אחד מישו אמר לי מה אתה עושה כאן בצ'ט המגעיל הזה למה אתה דווקא פה

לידיעתך..יש מישו בדיוק כמוך בצ'ט של נענע שהוא כותב בדיוק כמוך,שהוא רוצה בסך הכל להיות עם מישו

לחבק אותו ולהירדם איתו..וזהו..לא יותר מזה

ואמרתי לו מה מי הוא..אתה חייב להגיד לי..והוא אמר לי שהכינוי שלו זה "א'(השם שמור אצלי בלב ;) מאזור עפולה" ואמרתי לו מה אבל אתה חייב להשיג לי אותו..כי אין לי דרך להיכנס לצ'ט של נענע..כי באותה תקופה לא היה לי אינטרנט בבית אמא שלי לא רצתה. ובפלאפון היה רק תפוז..

אממ אבל מצאתי דרך.ונכנסתי מאיזה שהוא מקום לצ'ט של נענע..

ושאלתי הוא כאן? אתה כאן,אני חייב למצוא אותך..ואז פתאום מישו פנה אלי..

ואמר לי שהוא מכיר אותו..

קראו לו ג' (ג' יפית..XD חח סתם) הוא אמר לי אבל שהוא הלך והוא לא יודע מתי הוא יחזור (מבחינת שבועות=\)

אבל לא היה אכפת לי..והייתי מוכן לחכות לו..כמה שיצטרך

ודיברתי עם ג' בתקופה הזאת..והוא גם ניסה לתת לי כתובת של המסן שלו במעורפל..וניסתי את כל הסיומות שלו עד שמצאתי את הנכונה של א'..

ואז אחרי שבועיים שלוש..שבשבילי היו הרבה אז..הוא התחבר..

ואני 0:

התנפלתי עליו

ואמרתי לו שאני מת עליו ,ואני אפילו לא יודע מי הוא=\ ושחיכיתי לו הרבה זמן ושאני רוצה אותו

והוא..צחק במבוכה..אבל מה..אתה אפילו לא מכיר אותי מאיפה אתה יודע אם אתה רוצה אותי

ואמרתי לו שלא אכפת לי..ורק בגלל השם שלו האמת נדלקתי..כנראה שהשם הזה עושה לי משו P:

(למה אני כותב כמו פקאצה?=\)

והתחלנו לדבר..ובאמת התברר שהוא בנאדם טוב..

אך אתם לא יודעים אפילו עד כמה..

ומתישהו הוא בא אלי יום אחד..שאף אחד לא היה.

והוא נכנס כולו נבוך ..וגמני.. ישבתי רחוק ממנו לא ידעתי מה לעשות פעם ראשונה..וגם אני ממש פחדתי אז זאת הייתה עוד ההתחלה..

ואחר כך הרגשתי שזה סנובי מדי,ועברתי לשבת בספה לידו,ואחר כך עברנו לחדר שלי

הוא נשען על המיטה שלי (על הדובי שלי) וכאילו אוטומטית החולצה שלו התרוממה קצת..

הייתה לו בטן כזאת יפה.. (תגידו יכול להיות שחילונים בכוונה מרימים את החולצה שלהם לפעמים? יש לי לא'דע כל מיני שאלות כאלה שנראלי שהם פשוט עושים את זה והם רגילים לזה..ואני לא..זה מוזר לי פרובוקטיבי קצת..) וישבתי לידו ונגעתי לו בבטן,ואז קירבתי את השפתיים שלי ונגעתי לו בבטן עם השפתיים..אך פשוט מדהים..ועצמתי עיניים והם גם נגעו לו בבטן וישנתי ככה קצת ולא זוכר מה היה עוד באותו יום..בפעמים הבאות..זה היה עדיין כזה חלומי..כי הוא לא היה כמו אחרים

הוא היה שונה מהם,שונה מכולם,הוא לא רצה מין באמת,והוא לא עשה כלום שהוביל לזה..היינו יושבים פשוט על המיטה שלי..לאורך ורואים סרטים מחובקים ,ולא היה קורה כלום..וזה היה כזה טוב..זה מה שתמיד רציתי..מה שהיה איתו (יו זה כזה טוב לכתוב ולהיזכר..פתאום מבינים דברים על עכשיו ...) לא יותר מזה.לא כלום מעבר לזה.היו כמה פעמים שפתאום הוא היה עושה לי *** תסתובב ואז היה מעין משו מיני אבל לא'דע לי זה לא ממש הזיז.. ולא הייתי רוצה שהם יהיו ,אבל לא נורא.

אהבתי אותו כבר..ממש הוא היה הכי חשוב לי בעולם,אני חשבתי שאין אדם יותר טוב ממנו,יש לו כזה לב טהור.הוא בנאדם טוב ולא הוא ואפחד אחר יגיד לי אחרת.ואז..יום אחד הוא פשוט נעלם..

הוא לא התחבר יותר למסנג'ר (ולא הוא לא חסם אותי כי עובדה שביום שהוא חזר הכינוי והכותרת היות בדיוק אותו דבר) הוא לא ענה לי לטלפון

ואני ..כמו אידיוט..כל יום הייתי מתקשר מיליון פעמים

ובכל אחת מהפעמים האלה..מנסה מיליון פעמים שוב

ותמיד מאמין..שאולי עכשיו הוא יענה

אולי הוא פשוט לא הספיק,אולי הוא בדיוק לא יכל

לא דמיינתי לעצמי שהוא לא רוצה.. לא חשבתי על זה אפילו

והחלטתי להפסיק מתישהו ..

וזה כאב..אני כל הזמן  חשבתי עליו,וכל הזמן היה לי רע...דאגתי לו..רציתי לדעת אם הוא חי,אם טוב לו..

ואז כאילו שהוא לא היה קיים עוד בשבילי לאט לאט זה דעך,וכל זה קרה בחודשיים..יום אחד..הלכתי לבית חולים אצלנו בעיר..ופתאום ראיתי אותו שם לבוש בבגדים של החולים

והסתכלתי עליו והייתי בהלם..והייתי בטוח שיש איתו מישי..שהיא אמא שלו..אז לא יכולתי לגשת אליו,אז רק עברתי לידו והסתכלתי עליו במבט המום שהיה מעורב עם המון מחשבות,ובאותו יום לא הפסקתי לחשוב עליו ..שוב..הכל חזר אלי..ולא הפסקתי לבכות וגם בימים שאחרי...ואז ב 5.9.06 הוא חזר,אמרתי לו שהוא לא התחבר שנים והוא כן...ואז הוא סיפר לי על הניתוח שהוא עבר.שזה לא היה כזה נורא..

ושאל אם הכרתי מישו חדש.. ואני :"לא..למה שאני יכיר..אין לי למה להכיר אנשים..ככל שאני אכיר יותר אני אפגע יותר.."א': "שלא תהיה כמוני פשוט ככה לבד כל הזמן לא רוצה להכיר לא רוצה להיות בקשר ולא יוצא :("

שאלתי אותו אם אפשר לכתוב לו משו..וביקשתי שיחכה:

 " הלוואי שהיה משהו שיכלתי להגיד כדי לקרב אותך אלי... א'..כל הזמן שנעלמת,לא'דע איך להגיד את זה.. "התגעגעתי אליך","היית חסר לי".... ואין לי מושג...אבל כנראה גרמת לי להרגיש דברים, אם בזמן שלא דיברנו הרבה זמן היה לי עצוב בגלל זה..ובאמת שרציתי לדבר איתך..ולראות אותך שוב,אין לך מושג עד כמה,ואתה לא יודע גם עד כמה היה לי רע שהרגשתי שאתה לא רוצה לדבר איתי יותר...אני לא חושב שאתה אדם רע..אפפעם לא חשבתי את זה ודווקא בגלל זה(,שבאמת..גם אם לא תאמין אני חושב שאתה האדם הכי טוב שהכרתי בחיים שלי..) הרגשתי עוד יותר רע..כי אם מישהו כמוך כאילו לא רוצה לדבר איתי,אז כנראה שאנ'לא מספיק טוב..אולי בשביל אפחד בעולם הזה,וזה עשה לי רע..לדעת שאיבדתי אותך..ובאותו יום שראיתי אותך..הרגשתי ככה כל היום..והייתי מזה עצוב..וכל היום חשבתי עליך.."

והוא :"אוי אני כל כך מצטער..:( אני לא יודע מה לומר,לא ידעתי שזה ככה,אני מגעיל

אני:"לא נכון,ממש לא, אל תנסה אפילו להגיד דברים רעים על עצמך כי אני לא יסכים איתך,אמרתי לך,אני מרגיש וגם חושב שאתה האדם עם הנשמה הכי טובה שהכרתי בחיים שלי

א':" הייתי צריך לפחות להגיד לך משהו, אני לא יודע מה קרה לי במשך תקופה שלא יכולתי לדבר עם אף אחד.אבל איתך הייתי חייב, חשבתי עלייך, הרגשתי רע עם עצמי, אני אגואיסט, אני חושב רק על עצמי, ולא עצרתי רגע לחשוב עלייך, זה מגעיל, תפסיק להגיד שלא ,ואתה לא הראשון שאני עושה לו את זה וזה לא פעם ראשונה שזה קורה, זה חוזר על עצמו שוב ושוב ,אני לא יודע מה יש לי,אני בורח פתאום, אני לא יודע מה יהיה עלי בעתיד יש לי בעיה קשה , וכל ההתקפי חרדה שגם היו לי, אני לא כל כך במצב טוב, אני לא יודע למה אני עושה את זה, זה לא שאני מתכוון לזה בכוונה אני לא אומר לעצמי הנה אני אעשה לו רע ואני לא אתקשר זה לא ככה, אני לא יודע למה זה"

אני:"אני יודע,אני גם חשבתי על כל זה..ובגלל זה לא חשבתי שאתה רע או עושה את זה ממניעים רעים..הבנתי אותך לגמרי..באמת.

א':אוקי,אתה באמת מתכוון לכל מילה שאמרת?

אני:" א'..להגיד לך את האמת..הרבה דברים השתנו בחיים שלי בשנה האחרונה..הכל ..אני לא אותו האדם שהייתי ..ובגלל זה כבר אין שום משמעות לחיים שלי..שום דבר וחלום שיש לו תוכן..ולא סתם דבר טיפשי...ואם יש משהו..זה רק אחד..שהלוואי שיכלתי לשנות את כל מה שאתה מרגיש ולגרום לך להרגיש יותר טוב..תמיד..

א': אף פעם לא רשמו לי משהו כל כך יפה כמו שאמרת לי מקודם

אני:למה אתה מתכוון?

א': הדברים שאמרת שאתה מרגיש ושחווית ושאתה אומר לי,אף פעם לא אמרו לי ככהL

אני: הייתי צריך קצת אומץ כדי להיפתח..אבל אני שמח שאמרתי לך את זה..,למרות שלא חשבתי שאני יגיד.

א':יש לי שאלה

אני:שאל

א': מה אתה חושב שיהיה מכאן? כאילו אני לא יודע פתאום אתה אומר לי את זה, מה יהיה איתנו או בכלל איתך?

אני: לא יודע...רק רציתי להגיד מה שאני מרגיש.. אין לי מושג מה יהיה איתי..באמת..אני חי כל יום רק מתוך סקרנות לראות מה יהיה.. לבדוק אם יהיה יותר טוב..זה הדבר היחיד שעדיין מחזיק אותי בחיים..

אפשר להגיד עוד משו?.. אם כבר אזרתי אומץ.. אבל אנ'לא רוצה שתגיב על זה..כי אני לא ידע מה להגיד לך.. אני לא יודע גם למה אני חושב על זה.

לפעמים,שאני חושב עליך..מדי פעם אני חושב גם על הפעמים שהיית אצלי..ובכל תקופה שחשבתי..הייתי מזכר רק בפעם האחרונה..ולמרות שלא היה ממש משו מיני שעשינו,בכל זאת זה היה שונה..ואני חושב על זה גם בגללי שאולי אם רק היינו מתחבקים והיינו נרדמים אני הייתי מרגיש בהרבה יותר טוב..וזה היה אפילו כמו בחלום הכי פרוע וטוב שלי ,וגם בגללך במחשבה שאולי אם זה היה אחרת,אז לא היית נעלם לי.שאולי גרמתי לך להרגיש רע או משהו  . טוב ..זהו..אל תגיד כלום..גם אני חושב על מיליון דברים עכשיו.

א': אבל זה לא קשור אלייך...מתי אני אוכל לראות אותך?

אני:"מתי שתרצה..

א': טוב עדיף גם שאני ארגיש יותר טוב, כאילו אחרי הבית חולים וכל זה

אני :אוקי

א': אני אוכל לבוא אלייך מתישהו עוד שבוע ככה?

אני:בטח..

מאז דיברנו..והיו לנו שיחות די נחמדות..אני כמובן רק מתתי לפגוש אותו כבר..אבל לא לחצתי עליו

אחרי חודש מאז החזרה שלו ב 5.10.06 הוא הסכים להיפגש איתי..הוא בא אלי ואז נסענו עם האוטו שלי למקום קרוב פה והיינו שם והיה די נחמד..מן הסתם

יום אחד..הוא בא אלי והיינו שוב בבית לבד.. זה היה ב 20.10.06 הייתי כבר אז קצת יותר מ 18 וחצי והתחלתי ללטף אותו בכל הגוף..ולא הזיז לו הוא לא מנע ממני,והמשכתי והמשכתי והיה כזה נחמד שאני יכול לגעת בו פשוט,והגעתי גם למטה..והכנסתי לו ידיים מתחת לבגדים

אבל לא נגעתי באמת במקום הזה..כי לא רציתי את זה..זה לא עושה לי כלום לגעת שם..

ואז הוא כאילו דחף את היד שלי לשם..רוצה שאני ייגע בו,החזרתי אותה בחזרה..כאילו שלא שמתי לב שהוא עשה את זה..ואז הוא עשה את זה שוב..אז נגעתי בו קצת

ולא'דע איך זה הגיע..אבל בסוף הוא היה בלי בגדים

ונגעתי בו שם..

והוא כולו התקפל לאחורה על הספה..כל הגוף שלו נמתח והוא נוגע בעצמו ואני נוגע בו ,ואני גם עושה לו את הדבר הזה..

ואז פשוט נשכבתי על הספה כאילו וקירבתי אותו אלי כאילו שאני מסמן לו שאני מוכן לעשות את זה איתו..ובהתחלה זה לא ממש הלך..אבל זה קרה..ועשינו את זה..אני יחסוך מכם את הפרטים.

זאת הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שעשיתי את זה עם מישו ככה.

הזמן עבר וקרו דברים,והיה גם בלגן קטן באיזו תקופה שדי הרס דברים ,הכרתי מישו..שאמר שהוא מאוהב בא'..אז אמרתי לו כן גמני מאוהב בא'..ואז הוא עשה לי לא א' הוא רק שלי..ואחרי כמה דקות הבנו שאנחנו גם מדברים על אותו אחד..והוא היה בהלם..ואני נכנסתי לדיכאון שוב.המצלמה הייתה פתוחה שדיברנו ואני פשוט התחלתי לבכות מולו ואמרתי לו שלא ידבר איתי עליו..כי זה כואב לי..ומאז דברים לא הלכו טוב כי המעגל הזה שמכירים 3 זה סתם עושה בלגן.זה נרגע מתישהו,ואני וא' אפילו נסענו אליו ביחד כמה פעמים.והפעם האחרונה שנסענו אליו ,זה היה אחרי מה שקרה ביני ובין א'..וזאת הייתה הפעם האחרונה גם שראיתי אותו..מאז..עברה יותר מחצי שנה..כואבת..

של המון ניסיונות לבקש ממנו שהוא יבוא אלי..ואו שהוא לא יכול.או שהוא פשוט לא רוצה.

וזה כואב וזה פוגע,נכון הקשר בינינו טוב,טלפונית,אני מדבר איתו המון,ולא על סתם דברים..

אבל זה קשה לי ופוגע בי שאני לא יכול אפילו לראות אותו בתקופה כל כך ארוכה..ובטח עוד אדם כמוהו שאני אוהב.. ולא יכולתי כבר.

אז בהתחלה חסמתי אותו..עבר שבוע..אבל אין לא יכולתי להתמודד עם המחשבות שלי והייתי חייב לדבר איתו ופשוט החלטתי לעשות את זה

הוספתי אותו למסן בחזרה.והוא היה מחובר.וכתבתי לו את זה. 28.5.07

אני: היי..רציתי להגיד לך משו..אם שמת לב..שכבר המון זמן לא דיברנו..זה פשוט כי החלטתי ככה..וכנראה שגם אתה..כי לא ניסית להתקשר אלי או לדבר איתי..מצד אחד..זה היה דפוק   מצדי פשוט ללכת ככה בלי להגיד כלום..קצת לא בוגר..אבל לא חשבתי על זה..א'..נכון שלא שמת לב לזה בטח אבל למרות שכאילו נראלי שאני בקשר טוב איתך אז יש משו שכן מפריע לי..אתה לא רוצה לראות אותי..ואין לי מושג למה  זה..אני יכול לתאר לעצמי שזה אולי בגלל שעשינו "את זה"..כי זה באמת התחיל מאז חוץ מהפעם שבאת איתי לל' שאז גם הייתה תאונה שזה בטח לא כל כך תרם..ואולי יש בך פחדים שמשו כזה יקרה שוב,או שאתה מרגיש שיש לי רתיעה ממך אין לי מושג.ולמרות שאני בטוח שאתה לא עושה את זה ממניעים רעים..זה פוגע בי..כי היו מיליארד פעמים שיכלת לראות אותי..ובחרת שלא..וזה עושה לי ממש רע..אני מצטער אבל אני לא יכול להסביר את זה..אני מתגעגע..אבל אולי עדיף שלא נדבר יותר..כי אז ...,פעם שעברה שאתה זה שהלכת,אז לקח לי המון זמן להתגבר על זה,אבל זה אפשרי..ובסוף הצלחתי להגיע למצב של לא לחשוב עליך..(וזה ממש לא קשור לקטע של אני מאוהב בך..כי אתה יודע שלא..המצב הזה פשוט ביני לבינך כואב לי..והדרך שלי להתמודד עם דברים היא לברוח מהם..)אז אני מנסה עכשיו..למרות שאני בורח לפחות להתמודד ולהסביר את עצמי..מקווה שאני לא פוגע בך..ואם תרצה אי פעם כן לראות אותי..אז אתה יודע שאני פה.מחכה לך.. ואל תחשוב על זה של לא אוהבים אותי מספיק,כי אני כן אוהב אותך..ואין לך מושג עד כמה..אבל לא'דע..זה פשוט כואב לי ככה..וזה לא רק בגללך..ואולי עדיף ככה שאני יתרחק..אז להתראות..מצטער ומתגעגע המון..

א': נכון אני חושב אולי שאני פה לא הבסדר...ואני יכל להבין שזה לא באמת מה שאתה רוצה שיקרה אבל שאני רואה את זה אני רואה שהכל נכון סך הכל אז אני כבר לא יודע.

אז הוא אומר שזה נכון..וזה עוד יותר כואב..כי אני מבין עכשיו..שהוא כנראה באמת לא רוצה לראות אותי..

ואני עדיין מנסה כמו מטומטם גם היום..אני עדיין מאמין שהוא אולי יבוא

אבל זהו די..חסמתי אותו היום..ועוד הרבה מהרשימה שלי..כי אני לא יכול יותר.אין לי כח יותר להתמודד עם אלה שלא אכפת להם,הרי ממילא זה לא משנה..מי שלא מכיר אותי..הוא לא חלק מהחיים שלי.

זה נכתב בהמשכים..אז מצטער אם אין קשר פתאום.

חשבתי היום על להתחיל לכתוב באמת..ושכל יום אני יכתוב מה שעובר עלי..כי זה יכול להיות משו מאוד טוב בשבילי כי לי הרבה דברים שקורים לי ואין לי למי לספר,וככה זה גם יעסיק אותי וייתן לי מקום לפרוק בו..

אז אולי עוד 5 דקות או אולי גם עוד 5 ימים אני יעדכן שוב עם הסיפור הבא..ועד אז לילה טוב לכם ^^ =]