וכך, אתה מוצא את עצמך לבד, שוב לבד
כולם עוזבים אותך ואתה מרגיש איך אתה מתחיל ליפול, איך אתה מתחיל לקרוס.
אתה רואה את הסוף המגיע, את הנורא מכל
חשבת שהחיים יפים, שהחיים אוהבים, מחייכים, אך טעית .. טעית טעות מרה
נשארת לבד בלי עזרה
בלי יד מושטת בלי תמיכה בלי אדם שיגיד "אני איתך"
אתה לבד, כ"כ לבד שזה כואב
אתה מרגיש שאין תכלית, שאין תועלת וכך -
אדם ללא תכלית - למה לו לחיות ?
כך אדם צריך משהו או מישהו להאחז בו,
וכשאתה עובר את המשבר אתה לא נסוג לאחור
להפך אתה רק לומד ומתחזק ויודע איך לפעול בפעם הבאה, זהו טבע האדם-
להיכנס לתקופה רעה, למשבר, להגיע לקרקעית, לבכות להיכנס לרחמים עצמיים ואז?
ברגע הכי קשה עולה האור והכל נהיה טוב פתאום .. והאדם? מסתכל אחורנית ורואה, שאין דבר כזה עליות בלי מורדות, אין הצלחה בלי כישלון, אין אהבה בלי אכזבה וכאב, כל דבר טוב שנחווה נהיה צריכים גם לטעום מהטעם המר
כי זהו טבע האדם .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
