לפני כמה דקות הסתכלתי על עצמי במראה מאחורה. 

קצת ישבן, קצת רגליים. אני לא חושבת שאי פעם ממש הסתכלתי על האזור הזה בגוף שלי. 

שונאת אותו. 

שבועיים קשים עברו על כוחותינו. 

בקושי ישנתי בלילות והעברתי את הימים בהליכה זומבית מהחדר, למטבח, לשירותים ופעמיים גם למבחנים מועדי ב' שהיו לי. 

הם לא הלכו כל כך טוב כצפוי, אבל בתולדות השואה קיבלתי 95 :) זה הציון הכי גבוה שקיבלתי במבחן מאז שהתחלתי ללמוד. 

בקטע הזה אני מרוצה. 

מסתבר גם שאני לא צריכה עוד קורסי מורשת, וגם זו בשורה משמחת מאוד. 

חוץ מזה, בניתי מערכת אתמול. 

יש קורסים מעניינים בשנה הבאה. 

בינתיים אני צריכה להתמקד בעבודות שיש לי להגיש באוגוסט, מה שיתאפשר ברגע שאמצא מישהו שישחרר לי את הצוואר...

:(

ערב טוב לנו. 

בתקווה שזה יביא לשינויים גם בחיים עצמם..

המשך שבת נעימה ולא חמה רצח לכולנו!