כאילו עד שעידכנתי (כי אני מזה לא מעדכנת לעיתים קרובות),

ולא רק שעידכנתי- חידשתי את הרקע! (השקעה אנשים!!).

מה אני מקבלת בתמורה? תגובה אחת מסכנה.

ועוד מאלינה, שלמען האמת לא כזה נחשבת. (לא אישי בייב).

וירדן.... או ירדן,ירדן, ירדן *מנענעת את הראש מצד לצד*- ממך התאכזבתי.

עלק קוראת נאמנה. בושי לך.

קיצ-קצ, ישבתי לי על המחשב ולפתע פתאום, משום מקום- נחתה עליי המוזה לכתוב.

אז הנושא הראשון לפוסט הלא קשור הזה יהיה- חולניות.

כן כן, חולניות.

כי יש פשוט אנשים פסיכופטיים בעולם.

מסוג האנשים שעושים פשטידות בשר מחתולים ובני אדם (ורגע של רשעות- פשטידת חתולים. פאח! D: ).

כל-כך מתאים לג'וני דפ לשחק בסרט שכזה. יפה לו להיות מטורף.

(למי שעדיין לא קלט- אני מדברת על הסרט "סוויני טוד",

זה מזעזע אותי כל פעם מחדש כמה מעט אנשים שמעו על הסרט הזה >.<)

כמות הדם המזוייף בסרט הזה ניראה לי עלתה להם יותר מכל השאר.

(כנ"ל לגבי הגופות).

אבל סרט שווה.

(עזבו, אני לא אובייקטיבית כי ג'וני היה שם).

פשוט אני עדיין לא מצליחה להוציא את הסרט הזה מהראש אז הייתי חייבת להזכיר אותו (:

אז- מה חוץ?

לא יודעת. כלום. הזמן נמרח.

ובזמן האחרון אני עושה הרבה rethinking לגבי דברים ואנשים בחיים שלי.

אני צריכה לעשות סדר בעדיפויות שלי.

ואני מתחילה גם להפנים את העובדה שבמקרים מסויימים עדיף פשוט לחתוך. לנתק.

אאא.. אף אחד פה גם ככה לא יבין על מה אני מקשקשת.

בכל מיקרה, שיהיה סוף שבוע נחמד לכולם וכאלה.

(סוף עילג לפוסט עילג).