ככה קרה, לא היתה לך ברירה
רק ללחוץ על ההדק, לסגור את הסדק
הרעש הזה לא עשה לך את זה
העדפת את השקט, הרגשת משותקת

לא שלך, ואיך הוא אוהב אותך
ככה צוחקת, קטנה ומודחקת
השלכת את הכל, לא יכולת עוד ליפול
כי היית כבר למטה, כבר למטה...

את רצה הביתה
מטירוף מתמשך,
לאבד את עצמך לרגליו
את רצה הביתה,
להשיב את עצמך לעצמך מנשימותיו
את רצה הביתה,
אל החום המוכר מעוד יום מנוכר
הביתה הביתה,
אל השקט שלך ששומר אותך...