חזרתי הביתה.

חושך.

רעשים בלתי מוסברים מכיוון הקיבה שלי.

התעלמות.

קרקושים חוזרים ונשנים מכיוון הקיבה שלי.

אז קמתי,

הדלקתי את האור,

הוצאתי חזה עוף מופשר מהמקרר וביצה.

ותוך 10 דקות אירגנתי שניצל למופת.

כמובן שזה לא שניצל למופת אם זה לא שניצל עם חומוס+כרוב אדום.

אז אירנתי גם חומוס עם כרוב אדום..

יאמי.

בקרוב אצלכם

היום הייתי בעיר הקודש!

היות ועיר הקודש ידועה בכך שחמים ונעים בה כל הזמן, לבשתי רק 5 שכבות , אך כשהגעתי לירושלים גיליתי שיש אולי 30 מעלות  בצל  וכך ניתנה לי ההזדמנות לחוש על בשרי, כיצד מרגיש כלב האסקי סיבירי בחודש אוגוסט.

לא יודעת איך הגעתי לשם אבל פתאום מצאתי את עצמי בתחנה המרכזית והופ- על האוטובוס לירושלים.

2 וחצי טלפונים , ואירגנתי גם "פגישת מחזור" עם חברים שלא ראיתי מלאנ'תלפים זמן.

היה כל כך כיף!!!

זה פשוט היה מעולה.

טיול, בספונטניות של רגע, שהטעין אותי באנרגיות חיוביות להרבה זמן. פשוט מעולה.

אני יודעת שאני חוזרת על עצמי.

ולפינאלה קניתי איזה כדור שוקולד מצופה בפרורי שוקולד בחנות "מאפה נאמן" , וחשבתי שאני אמות מתענוג השוקולד הזה.

זה היה כל כך מאאא-אאאא-אאאאאאאא-מממממממממממממממממם! השוקולד נמס לי בפה והעביר אותי לעולם שכולו מרציפנים. רק לעצום עיניים ולהיזכר בטעם הזה עכשיו.. גרררררר!

זה בכלל לא טוב לשיעול שלי שוקולד, אבל לא יכולתי להתאפק!

כשהייתי בירושלים, נשענתי לרגע על המעקה של "מגדל העיר". היה לי רגע של שקט. שקט לעצמי מכל המחשבות, הלבטים והרעשים הפנימיים של היום יום.

הייתה שמש מקסימה שחיממה לי את הלחי, ובריזה קלה שפרעה לי את השיער.

לקחתי נשימה עמוקה, עצמתי עיניים, התרכזתי, ואז פקחתי עיניים וידעתי בדיוק מה אני רוצה.

החלטתי החלטה חשובה ששיחררה אותי מכל הלבטים שאפפו אותי בזמן האחרון.

פשוט ידעתי שזה מה שאני  ב א מ ת   רוצה.

אז השתקתי את כל ה"קולות האחרים" בראש. ויצאתי לדרך החדשה שלי.

החלטתי , ואני לא מסתכלת אחורה.

ואז בעבודה, החלטתי עוד החלטה גורלית.

סה"כ-

היה אחלה של יום.

צ'או.