Free Enter
בלוג חופשי..
אתם רוצים תכנסו...
לא עולה כסף..
|
| 1/2007
 וכשאתה חושב שזה נגמר...חלק 1
אז ככה...
כמו כל הסיפורים היפים(וגם המכוערים ביותר...כמו מה שאתם הולכים לקרוא)
אז זה התחיל בשעה 7 בבוקר...כשאמרו לנו לקום ב6 בכלל:P
הייתי עם עוד שתי בנות בחדר...היינו בסמינריון יומיים...
ואתמול היה היום השני...
קמנו אחרי הזמן כמובן...לדפיקות קולניות של המורה שלי, שספק אם היא יודעת בכלל אנגלית או שזה סתם מבטא מזוייף...
אז היא התחילה לצעוק עם ה"ר" שלה...
ואז...אחת הבנות קמה ופתחה למורה, אחרי שאתמול היא שמעה בטעות את אחת הקללות שמישי מהחדר אמרה עליה...
"תעירי את כולן מהר! תפנו את החדר..."
"כן המורה"
וסגרה את הדלת, ואנחנו- כמובן שהמשכנו לישון...
אחרי שישנו עד 9 וחצי בערך...ופיספסנו את כל הפעילויות של הבוקר בערך..
החלטנו להישאר עוד טיפה בחדר ולדבר...
וכך היה עד 10 בערך...החלטנו שנלך לארוחת בוקר....כי חבל להפסיד...
(ידוע שבנות שמנות:P )
ואז כשהחלטנו שנצא מהחדר...גילינו שנשארנו בחדרים רק אנחנו ועובדי הניקיון...שהיו ערבים בנוסף לכל:P חחח סתם אין לי שום בעיה עם ערבים...
חוץ מזה שהם שמעו מוזיקה מזרחית כזו, ואני שונאת!
כשהחלטנו שהמוזיקה שנשמעה כמו זהבה בן היא יותר מדי...
החלטנו שאנחנו אורזות והולכות לבדוק אם נשאר עוד אוכל...ואם נוכל להתפלח לשם בלי שהמורה תשים לב שלא היינו שם כל הבוקר..
אז ארזנו הכל, צילמנו כמה תמונות למזכרת(ושוב...אין צורך להזכיר...בנות)
והלכנו במהירות הבזק...אפילו יותר מהר מזה...
וכשהיה נדמה שהכל בסדר...ואף אחד לא ראה אותנו...
המורה לכימיה הגיחה...
"בנות?...."
שיט...נתפסנו.
זה מה שחשבנו לפחות...
אבל המורה מיד החלה לדבר...
"אתן חדר 305?" שאלה
"לא" ענינו במהירות, כאילו אנחנו לא עשינו כלום..
והיא המשיכה ללכת...
מסתבר שהיא רק חיפשה את המפתח של החדר הזה...
עם הקלה בלב, ושיר מתנגן ברקע, המשכנו ללכת לכיוון חדר האוכל...
אבל תהיו בטוחים שזה היה שיר של בריטני או משו נחמד אחר...
ואז...נכנסנו לחדר האוכל, לקחנו כבר אוכל והכל...אבל אז...כשחשבנו שאנחנו כבר בטוחות...
המחנכת ניגשה אליי ושאלה"איפה הייתן עד עכשיו??"
ואז...הבנתי שכנראה באמת נתפסנו...
וזה עוד ירשם בתיק האישי שלי!!!:(
"התלמידה לא הגיעה לפעילויות הבוקר בסמינריון של כיתה י'"
עכשיו בטוח לא אתקבל לאוניברסיטה שווה...
המשך יבוא...
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
