Free Enter
בלוג חופשי..
אתם רוצים תכנסו...
לא עולה כסף..
|
| 1/2007
חלק 2...
בהמשך למה שכתבתי קודם, עצרתי מתי שהמורה אמרה לי אם הייתי בבוקר...
אני...הייתי בטוחה שהקריירה שלי בזה הרגע נגמרה, עוד לפני שאפילו התחילה..
אמנם היו לי כמה חששות בנוגע למה שאני הולכת להגיד...אבל כשאני עושה משהו...אני בד"כ עושה אותו עד הסוף...
אז אמרתי למורה בטון נחוש "ברור שהייתי בבוקר המורה"
ולהפתעתי...היא כנראה לא ידעה אם הייתי או לא...
היא ענתה לי "בתיאבון" והלכה לשולחן של המורות(מזל שהוא לא ליד השולחן שאני הייתי בו...)
אז אחרי לילה ארוך, ומשחק שלא נגמר:P (והמבינה תבין)
הייתי כל כך באאוט, וזה עוד אחרי שיום קודם הייתי בהיי לא נורמלי עד שחבר שלי הרגיע אותי מעט בטלפון... :) אוי כמה שאני חולה עליו...חחח
אז אני ועוד שתי חברות שלי, ישבנו לאכול ארוחת בוקר מזינה(וואו זה עושה תיאבון כשאומרים את זה)
אבל כפי שכבר אמרתי לכם...הייתי ממש מסטולה...
אז הזזתי את הצלחת טיפה מה שגרם בטעות לזה שכל תוכן הכוס שהייתה מונחת על השולחן לידי נשפך.../=
וזה עוד היה תפוזים:( על החצאית המסכנה שלי...(דוסים...יו נואו...)
{ושאף אחד לא יעז להגיד שאני דוסה!!!}
אז כל המיץ תפוזים שהיה בכוס נשפך עליי, וכמובן שחברה שלי לא יכולה להשאיר את זה ככה...
היא הייתה חייבת לצחוק עליי/= (טוב...תכף תראו מה העונש למי שעושה ככה)
ותוך כדי שהילדה השרוטה הזו מוזגת לעצמה מהקנקן אל הכוס שלה היא אומרת לי "נטע...איך הצלחת לשפוך את זה??" (מה זה איך? רוצה שאני אנסה עלייך?)
בקיצור...תוך כדי שהיא אומרת את המילים הללו...
כל הקנקן מחליק לה מהיד וכל מה שהיה בקנקן נשפך
אתם יכולים לדמיין כמה נשפך...(רמז...הוא היה מלא)
ואז כשכל השולחן היה מלא מים, כל הרצפה הייתה מלאה מים...והכי חשוב...אני הייתי מלאה מים!!(ותפוזים...זוכרים?)
כולם הסתכלו עלינו וזה בהחלט היה מביך מעט...מעט הרבה...
אמרתי לחברה השרוטה שלי..."בואי נברח לפני שהמורה תראה את זה"
וככה ברחנו משם, עם הזנב בין הרגליים...ממש כמו מה שקרה למישו אחד שייבשתי אותו...חחחח
אהה...דבר חשוב בשביל המשך הבנת הסיפור...האכסניה שהיינו בה הייתה צמודה לישיבה של בנים אמריקאים...
היו שם כמה נחמדים..חחחחח
קיצר ראינו כמה מידי פעם ואני חייבת לציין שהם לא צריכים להתבייש בתלמידים שיש להם....הם בטוח ימצאו כלה...
ואז היו עוד כמה שיחות משעממות...למרות שאני אוהבת להתווכח אז היה נחמד...חחח
אני אישית לא השתכנעתי לכל השטיפות מח שעשו...אבל וואט אבר...
אז חזרנו הבייתה באוטובוס...הנסיעה הייתה נחמדה ביותר..
שמעתי קצת אבריל והיה סבבה לגמרי.
מיד כשחזרתי הביתה, הייתי צריכה להתארגן לחתונה שהוזמנו אליה המשפחה..
וכאילו באמת יש למישו כח ללכת לחתונה אחרי יומיים מעייפים ביותר של סמינריון...
הרגשתי רע כל הנסיעה לחתונה (שאגב נחגגה באולם בת"א)
אז הגענו לשם...והרגשתי שהיום הזה עוד יהיה ארוך....
אחרי שיש את כל הלחיצות ידיים ונשיקות מהדודות, התיישבנו ליד חלק במשפחה שלי שאני אפילו לא מכירה בגרוש...
פתאום התחלתי להרגיש רע מאוד...
הרגשתי כאילו הכל עולה לי למעלה...
ואז בדיוק ברגע הכי לא מתאים הגיעה בת דודה שלי לשאול את אחותי מה עם הצבא ואותי מה עם הבגרויות...ואת אח שלי...איך זה לסיים יסודי(?!)
בקיצור...
התחלתי להרגיש ממש רע..יצאתי החוצה לרגע לנשום קצת אוויר ואז...
הקאתי/= חחחח בשביל לא להגעיל אתכם...תחזרו טיפה כמה שורות אחורה...ותקראו שוב את מה שכתוב...זה פשוט קרה כמה פעמים..:P
(ובין הפעמים עוד הספקתי לריב עם ידיד ממש ממש ממש ממש טוב שלי/=
אגב...יש לי שאלה...איך אומרים למישו שהוא מציק בלי שזה יפגע בו??)
ואז אבא שלי אמר....אחרי 4 פעמים בערך שזה קרה:) (טוב שהוא נזכר מה?)
"צריך לקחת אותך הביתה"
ישששששש חשבתי לעצמי...סופסוף לצאת מפה!!
ואז אבא שלי ואני נסענו במונית...
בדרך במונית...רק התחלנו לנסוע...
וכבר התחלתי להקיא שוב..../= והנהג היה עצבני...:(
המשך בקרוב
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
