אילו יכולתי לעמוד מול כולם ולהגיד באמת את מה שעל ליבי
לא הייתי אומרת דברים יפים
אילו יכולתי לראות את כולם להבין באמת מי הם
לא הייתי מבינה
אני מתחילה להרגיש חנק, רקבון והמון עצב
עצב על כך שלבני אדם לא אכפת מהסובבים אותם
עצב על כך שאני מבינה ש"יקיריי" לא באמת כאלה
ומילים כמו משפחה, חברים, מכרים הם סתם הגדרות , אין להם שום משמעות אחרת והם לא באמת שונים אחד מהשני.
כולם הם בני אדם, שחושבים רק על עצמם.
חודש נפלא לכולנו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
