מה אני כבר יכולה להגיד על השבוע האחרון ?
אחד השבועות היותר עמוסים שהיו לי, התגייסתי יום חמישי ב27.11 ובגלל איזה משפט מטומם שאמרתי בבקום לגבי זה שעלה לי המספר בעיניים החזירו אותי הביתה ולא התחלתי טירונות יחד עם כולם, כולי מלאה באושר על זה שהלילה אני אשן במיטה שלי . בראשון התייצבתי שוב בבקום לבדיקת עיניים , היום היה ארוך ומייגע וללא תוצאות , התחיל להחשיך ולכן קיבלתי עוד פס הביתה. יום שני כבר התייצבתי בצריפין והטירונות החלה. הגעתי באמצע שיעור לבסיס , והשוק החל להשפיע עלי .. כולם כבר הכירו אחד את השני ורק אני הייתי החדשה , אך מהר מאוד הכרתי את כולם.
לא ישנתי ולא אכלתי הרבה השבוע , האוכל בבסיס נוראי ברמות כאלה שאם אני לא אשאל :" מזה " אני לא אבחין בזה לעולם לא במראה ובטח שלא בטעם. מתוך 6 שעות שינה שהם חובה בצה"ל אני עושה גם שמירות בלילה ושלא נדבר על ההקפצות שהמפקדים עושים לנו. אנחנו מקיימים מדצים באמצע הלילה ששם זה כבר תחילת יום . השקמה ב4 וחצי לפנות בוקר וב5 מתחיל המדצ. הכושר שם טובעני אך מספק.
בראייה לאחור אני יכולה להגיד שכן השבוע הזה היה חוויה אבל די סבלתי יום יום מעייפות , רעב ותיסכולים על כך שבזמני הפנוי אני צריכה ללמוד משום שעורכים לנו גם מבחנים בנוסף להכל על נושאים שונים ומגוונים.
לסיום אני יכולה לספר ולעדכן שמחר מעמידים אותי למשפט על זה שאיבדתי מיימיה ... צה"ל דפוק ...
יום טוב והמשך שירות מהנה .
תמונה מיום הגיוס :
בבלוג זה
בכל הבלוגים
