מאז בכלל.. ומהטיול בעיקר אני מרגישה הרגשה מוזרה כזאת של קשורה אבל לא קשורה.. איך להסביר את זה?!
אז ככה.. נמאס לי שאנשים משתמשים בי.. אם מישהו באמת מחליט להיפגש איתי אז זה אומר שהוא צריך ממני משהו.. או שאני אעזור לו ללמוד למבחן או שאני פשוט אעזור עם החומר בלימודים ועוד כל מיני כאלה בסגנון.. לפעמים זה משתלם לי כי ככה אני מתכוננת למבחנים.. אבל ברגע שאני צריכה לדאוג לזה שאני אפגש עם אותו בנאדם זה כבר עובר כל גבול.. לא אני צריכה את זה! הלו?! ותבינו, לא אכפת לי לעזור.. אבל למה אנשים צריכים רק להשתמש בי.. אי אפשר להיפגש איתי סתם?
וגם לדוגמא בטיול אם אני שואלת מישהו אם אני יכולה לשבת באוטובוס איתו או שהתשובה תהיי לא.. אבל אם מישהו באמת נחמד ולא רוצה להעליב אז הוא יגיד אני לא עוד לא יודע... וביום של הטיול מי שאין לו עדין עם מי לשבת הוא יעבור וישאל את כולם וכשהוא רואה שרק אני נשארתי.. אז מה לעשות זו היא ברירת המחדל..
אתמול, מישהו החליט לארגן פגישה במק' אז למה שהוא יזמין אותי.. הוא יזמין את כולם ואני אגלה על זה בטעות..
אם מזמינים אותי לצאת לאנשהו רוב הסיכויים אני אהיה הבנאדם האחרון שיתקשרו אליו שוב כי אני ברירת המחדל..
ועכשיו לנושא אחר אבל לפני זה אני חייבת לציין אני לא עצובה ואני לא כועסת.. אני פשוט מאוכזבת..
היום הייתי בים.. וכמובן שנשרפתי..=[[ אבל זה שורף!!! ממש... יש לי פס אדום בגב וכל הפנים שלי והיידים שלי אדומות ולמה זה כל כך שורף? ארג.. =]]
ונראה לי שעכשיו אני אפרוש לעשות את העבודות הנהדרות שקיבלנו לחופש.. אהמ.. אהמ..
רחלון
בבלוג זה
בכל הבלוגים
