זה מדהים איך המחשבות רצות במוחי כמו מכוניות, כשאני מקשיבה לשירים שקטים שחורטים לי על מיתרי הרגש בעדינות. זה כיף להתחבר לעצמך, להרגע, לקחת דברים יותר בפרופורציות. טוב לי. באמת שטוב לי. באמת ששום דבר מיוחד לא קרה, זאת סתם הרגשה כזאת שאופפת אותי, ואולי זה בגלל שאני בטוחה בעצמי, יותר מתמיד. אני אפילו לא מחפשת סיבה לשמוח כבר. צריך רק תחושה אחת קטנה, תחביב חביב שימלא אותך. אני לא מבינה למה אנשים רודפים אחרי משהו חומרי כדי להרגיש טוב עם עצמם. כשיש להם רגעים יפים, וטבע יפה בחוץ, שמיים כחולים ולפעמים גם אנשים שמחייכים. יש להם את היכולת להרגיש, גם אם מדובר ברגשות פחות טובים. לבכות, לצחוק, לחייך. שיש לנו את כל היכולות המדהימות האלה. ובכל זאת אנחנו רודפים אחריי משהו שהוא לא קיים. הורג אותי שאנשים צריכים לחפש סיבה שיהיה להם "טוב", אחרת זה לא מספיק טוב בשבילם. מספיק לי לקום בבוקר ולראות את השמש זוכרת, בשביל לחייך. מספיק לי שאנשים מעריכים אותי על כישורים מסויימים שיש לי, ואני מודה, עושה לי טוב לשמוע "את מוכשרת" במיוחד כשרואים שזה מכל הלב. מספיק לי להיות מוחמאת כדי שיהיה לי נעים. מספיק לי לצלם נופים כדי שיהיה לי נעים. מספיק לי שתהיה לי את היכולת ללמוד, ולחוות דברים חדשים, כדי שיהיה לי נעים. מספיק לי. וכל זה, אבל כ-ל זה, מספיק לי בשביל להגיד שתי מילים פשוטות. טוב לי. פעם הייתי מחפשת סיבות, למה לא טוב לי. ומצאתי מלא דברים. אבל זאת לא החכמה. להסתכל על מה שחסר, זאת לא החכמה. אלא להתמקד במה שיש, זאת החכמה, זה ממש כיף לחיות את הרגע.
אני לא בנאדם שמתמודד עם מצבי לחץ. אני מודה, זאת החולשה שלי. אני מנסה בכל כוחותיי הפעוטים להתמודד עם מצבי לחץ ובשעה שזה קורה כל מה שתשמעו זה צווחות של פולניה. או סתם תיווכחו לראות חוסר סבלנות מייגע, קסיסת ציפורניים, רקיעות ברגליים, ופרצוף מבואס. עצבים זה הדבר היחיד שמפריע לי. אני חייבת למצוא דרך להרגע, או להתמודד עם מצבי לחץ. פשוט לא להיות בטראנס כל הזמן, שמשהו רע ייקרה. כי כזאת אני, מחושבת ומייאשת. אבל זה מה יש. חשבתי להעביר שירים יפים ומרגיעים לאמפי, לשכב, לשמוע, ולחשוב מחשבות חיוביות, לשחרר איכשהו את הגב התפוס והמחשבות השליליות. לפעמים אני מסתכלת אחורה לזכרונות מתוקים שלא יחזרו יותר, ואז מקלפת לעצמי שכבה אחרי שכבה בלב.
ואז אני נזכרת בדברים הרבה פחות חיוביים פעם, שרק חיפשתי להפטר מהם, ומחזירה לעצמי את החיוך. יש איזון בכל דבר. אם יש געגועים, אז יש גם הקלה. ולהפך. יש טוב ורע לכל דבר. טוב לא יכול להתקיים בלי הרע. אבל לא עדיף להתעסק אך ורק בטוב?
בקשר לנושא אחר. יש לי יותר מדי תלפטיה בזמן האחרון, וזה כבר הופך להיות מוזר.
עזבו את זה שכל פעם שאני מסתכלת על השעה אני רואה שעות זהות, כלומר: (18:18, למשל).
וזה לא שאני הוזה או משהו, לא רק אני שמתי לב לזה.
שזה לפי מיטב הבנתי מצביע על כך שמישהו חושב עלייך או משהו בסגנון, אבל זה פשוט קורה לי
כ-ל הזמן, שזה כבר הפך להיות יותר מדי מוזר.
חוצמיזה, היום בבוקר כשנכנסתי הביתה בדיוק זמזתי משפט מסויים משיר שאני אוהבת,
הערוץ היה פתוח על
VH1 על קליפ שלא ממש משדרים כל הזמן, ואחרי מס' שניות שהצלחתי
להרגע קצת מהחום בחוץ, שמעתי את אותו המשפט שחשבתי עליו.
אותו הדבר בערב, נדבקתי לשיר מסויים ששידרו ממש בבוקר בטלוויזיה ולא הפסקתי לשיר אותו,
ובדיוק בערב כששרתי אותו, הדלקתי את הטלוויזיה, ונחשו מה ראיתי?
נכון מאד, את הקליפ של השיר.
אה, גם יוצא לי לחשוב המון על אנשים מסויימים, ואז לראות בדיוק את אותם האנשים ברחוב.
או לחשוב על בנאדם שלא דיברתי איתו הרבה, זמן ואז בדיוק לקבל ממנו הודעה.
הזוי? *.* את זה תחליטו אתם.
אבל כל מה שיש לי להגיד לכם זה
BE AWARE
There's a freaking bitchy witch down the street,
yeah that's right, the one your mama warned you about
Muahaha.
( ~.~)
מלכה, אני ממש מתמכרת לשירים שלה! שלא נדבר על יפה *.* (תזכורת: אני צריכה להוריד את הדיסק):
נו שיבוא כבר השולחן כתיבה הזה מה קורה ><"
קיצר אני צריכה לעשות לי רשימה של אנשים שצריך לראות שלא ראיתי מלא זמן. שלא תחשבו שאני מנתקת קשר כי בא לי,
אני כולי עמוסה מכלום בזמן האחרון.
,Peace Out
.Dovik
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.Luckiest Loser