דיי בובספוג הזה. מלך. תאום נפשי. אליל מין.
טוב דיי.
כן, כמו כל המכוערים גם אני עושה פוסט סיכום על 2007. למה? כי ככה.
אז מה, 2008 הא?
אני לא אגיד שהשנה קרו הרבה דברים, כי כל שנה קורים הרבה דברים.
אני לוקחת מהשנים שעוברות עליי דברים אחרים, לא כמוכם. אני צריכה
ללמוד לקח מסויים כל שנה, שיפקח אותי ויחזק אותי, ישמר אותי לשנה הבאה.
וכן, גם השנה זה קרה.
אז אני לא אגיד לכם שרק דברים טובים קרו, כי זה לא ככה.
אבל כל מה שקורה קורה לטובה. (:
השתנתי המון. כמו כל שנה. חיצונית ופנימית, אני לא יודעת מה יותר. אבל את האמת
שלא הספקתי הרבה דברים, אני מקווה ששנה הבאה יקרו יותר דברים. או שאולי עדיף
שלא, אני לא בנאדם שחובב שינויים.
מי שבאמת מכיר אותי יודע עד כמה לחוצה ועצבנית אני, חסרת סובלנות וגם בעלת פה
לא קטן בכלל. ולצערי הרב, כן. גם עצלנית.
אז השנה אני מתכוונת לנסות לשנות את זה. לא מבטיחה, אבל אני כן מבטיחה לנסות
לשנות. נמאס לי להיות עצבנית ולחוצה מכל שטות. דיי, מספיק.
זהו, זה הגיל. זה הגיל בו צריך ליהנות, לחייך להפסיק לדאוג ולהלחץ מכל דבר, זה הגיל
שהדמיון בו עובד 24 שעות ויממה, אח"כ שמתבגרים, זה הזמן לדאגות ומחשבות יבשות.
אז אני מבטיחה לנסות, וגם מקווה להצליח. איימן.
אז שתהיה שנה טובה לכולכם, שכל משאלותיכם התגשמו, מקווה גם ששלי.
נסכם את זה בקצרה (פחח כי עד עכשיו ממש סיכמתי בקצרה),
מהשנה הזאת אני הכי הכי יצאתי גאה בעצמי, הוכחתי לעצמי כמה שאני חזקה וכמה שאני מסוגלת
להתמודד עם הכל על הצד הטוב ביותר.
התמונות האלה זה כלום ממה שהיה לי השנה, זה גם לא כל האנשים,
פשוט גם לא היה לי מקום וגם הן היו מזעזעות, אז אתם יכולים לחפור בבלוג הם בטח איפשהו שם.
שומדבר אישי, כן?
אני אוהבת את כולכם <(^.^)>
יש לי שרשרת שווה של דובי ולכם לא. חבל.
דוביק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
.Luckiest Loser
