מזל סרטן - התחזית ליום חמישי:
אתם מופתעים משיחת טלפון שמגיעה ממכר רחוק. נראה שהוא מכשיר את הקרקע למשהו הרבה יותר עמוק ואינטימי. תוכלו לשקול את הסיפור הזה בראש צלול, רק אם תיקחו לעצמכם זמן למחשבה, הימנעו מתגובה ספונטאנית. עשו הכול כדי לא להיתפס בשקר-לבן, גם אם נדמה לכם כי זו השיטה האולטימטיבית לחמוק מחשדנותו של אדם קרוב.
י
האמת שכל השבוע האחרון קיבלתי מלא שיחות טלפון מכל מיני מכרים רחוקים. וכן, גם היום. זה כזה כיף השיחות האלה. כל כך הרבה אנרגיה. קצת יציאה מהשגרה של הכלום. אני צריכה יותר ותמיד נשארת עם הבעיה של להתחיל. אני יודעת שאני אעשה כיף לאחרים באותה מידה אבל אני פשוט לא מסוגלת להביא את עצמי לכדי עשייה של משהו בנידון. הבטחתי שאני אעבוד על זה יותר.
בנוסף לשיחה גם נפגשנו. לא משהו מחייב יותר מדי אלא יותר התעדכנות בכלום אחד של השני. הגענו למסקנה שהחיים הם לא מה שהבטיחו לנו אבל אנחנו שורדים ועדיין מנסים להתאקלם.
אני לא חושבת שהיציאה היום הייתה משהו יותר מדי ספונטני. ספונטני זה להיסחף עם הרגע. ואני ממש נזהרתי שלא לגרום לצד השני לחשוב דברים שלא הייתה לי שום כוונה אליהם. הנה, אני מתחילה להפנים את מה שאמרו לי רק לפני שבוע, כנראה שבאמת קיבלתי בום חזק לפנים. שפתאום מישהו יגיד לי שאני משדרת דברים מסוימים ושבעצם אני רוצה דברים שאחרי שבאמת הקדשתי לכך מחשבה הגעתי למסקנה שאני בכלל לא רוצה. כל השבוע חשבתי ושקלתי. והגעתי למסקנה שטוב לי כרגע. אם היה לי רע, כבר הייתי עושה משהו בנידון. ואם לא הכי הכי טוב לי בעולם זה לא אומר שישר מוותרים על הכל. אני שמחה שיצא לי לחשוב על איך אנשים מקבלים את ההתנהגות שלי ומה הם קולטים שאני משדרת להם. נראה לי שאני גם מיישמת, פחות מבט ישיר עם העיניים (מן מבט חולמני), פחות מחוות עם הידיים. זה קצת לעצור את עצמי, אבל אם זה מה שצריך אז ככה יהיה. סוג של לשחק אותה קשה להשגה רק לא בקטע רומנטי.
אני כל הזמן אומרת שקרים לבנים, חלקם גדולים יותר וחלקם ממש מינורים. לא זכור לי שאמרתי היום שקר לבן של ממש. סתם זרקתי איזה משהו שעשיתי למרות שלא עשיתי אותו בכלל. יותר בשביל שהשיחה תזרום וכדי שהדבר לא יוביל לשאלות קשות שאין לי עליהן כרגע תשובה. אני יודעת שאם הייתי מספרת אז זה לא היה מתקבל בצורה כל כך טובה. כולם יותר מדי שיפוטיים וזה כולל גם אותי.
י
נראה לי שעברתי את היום ממש בשלום. כבר הרבה זמן שלא הרגשתי טוב והיום אני כבר מאוששת לחלוטין. האנטיביוטיקה מחוללת פלאים ושוב פעם אני יכולה לתפקד, להיות עירנית, שמחה וחיננית. מסתבר שדלקת אוזניים היא לא כל כך נוראית. מה שכן, היא מחזירה אותי לתקופת הילדות. כשהייתי ילדה היו לי הרבה דלקות באוזניים ופתאום כששוב יש לי, אני מקבלת כל מיני זיכרונות של דברים שהרגשתי אז. כמו למשל כשהייתי אצל הרופא והוא בדק את האוזן שלי, ופתאום הבליח הזיכרון מהפעמים הקודמות שהייתי אצלו. עם המגירה שממנה הוא מוציא את המכשירים המפחידים שלו ועם המשקפת המוזרה שדרכה הוא מסתכל לי לתוך האוזן. גם כשאני מתקלחת (עם אטם באוזן כדי שלא תירטב בהוראת הרופא) פתאום צץ זיכרון של מה שהרגשתי אז. הרעש העמום של המים על הראש שלי. הרגשה כאילו זה לא בדיוק מים שפוגעים בי אלא משהו אחר. זה די מגניב שהחושים מעוררים זיכרונות בצורה כזאת. אם פתאום מרגישים משהו או מריחים משהו שכבר נתקלתי בו בעבר זה מעלה זיכרון שלא ידעתי בכלל על קיומו. עוד זיכרון להיאחז בו ביחד עם כל הריק של חיי העבר שלי.
י
אני מחייכת הרבה השבוע. הרבה מעל הממוצע. זה טוב. שימשיך ככה. שכל העולם יחייך ויהפוך להיות עולם הרבה יותר טוב..
עדי :))
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האינדיאנית