כי החיים הם לא סרט מצויר

אני פלסטלינה!

נראה לי שהמנחה שלי בפגישת פולין שהייתה לנו היום אמר את זה לפחות איזה עשרים פעמים והוא כינה את כולנו פלסטלינות שכל אחד שיש לו קצת סמכות עלינו יכול לעצב אותנו לגמרי מחדש (כמו שעשו לנוער ההיטלראי).

יש פעמים שכנראה זה נכון ואני אפילו חוויתי את זה על עצמי בקיץ שעבר בקורס הדרכה שעברתי במשך חודש ויצאתי משם די שטופת מוח ומורעלת בקשר לחוגי סיור בגלל שכל מה שחייתי יום שלם במשך חודש וכל מה שאכלתי וכל מה ששמעתי וכל מי שפגשתי היה חוגי סיור ואמר חוגי סיור. אז איך לא?

מה שהכי מעצבן זה שהיום הייתה לי בגרות בביולוגיה (שדרך אגב הלכה בסדר גמור ואפילו טוב מהמצופה) וישר אחריה או בעצם שעה וחצי אחריה ככה שכבר נשארתי בבצפר הייתה לי את הפגישת פולין הזאת שאפילו שהיא הייתה רק חמש שעות די עלתה לי על העצבים בשלב מסוים.

אני אישית חושבת שהיינו יכולים להספיק הכול בחצי מהזמן!

ושלא תחשבו שהפעילויות היו משעממות או שהנושאים היו כבדים וקשים. מה שקרה זה שהתעצבנתי על הקבוצה - אמנם אני בקבוצה שמורכבת רק בילדים מהכיתה שלי ואלי מכיתה אחרת ופה כנראה טמונה בעצם הבעיה כי בגלל טבע הכיתה שלי הם נוטים לחפור על כל נושא אפשרי ולהתווכח כמה שרק אפשר וככה יצא שבשלב מסוים המצב נהיה כבר בלתי נסבל ואף אחד לא הקשיב יותר לדברים שאחרים אמרו וכל אחד אמר אותו דבר רק במילים אחרות ולא התקדמנו לשום מקום (מזל שיש הפסקות בשעות קבועות אחרת הפגישה הייתה נמשכת לנצח).

האם אני אוכל לשרוד עוד פגישה כזאת? כנראה שכן...

בכל מקרה נשארה לי רק עוד בגרות אחת השנה והיא בהבעה שסוף סוף שירי טרחה להחזיר לי את המתכונת שעשיתי וקיבלתי בה 90. נקודה. בלי שום הערות בלי לסמן איפה טעיתי. פשוט 90. למרות שלדעתי הציון מצוין מבחינתי המורה (ברכה השמנה) יכלה להקדיש עוד שתי דקות יקרות מזמנה על מנת להסביר איפה נמצאו הטעויות ומה תוכנן אבל כנראה שאני בעצם אפילו לא ציפיתי שהיא תואיל בטובה לעשות מעשה שכזה כי היא פשוט כזאת (מגעילה ועצבנת ולא איכפת לה במיוחד מאיתנו).

תהייה לסיום - האם יהיו לי עוד שיעורים בביולוגיה? אני מאוד מקווה שלא אבל נראה לי שיש איזה יום שהמורה שלי לביולוגיה, אירידוד (אירית דוד), אמרה שהיא רוצה לראות את התיקונים שעשינו לביוטופ שלנו אחרי שהיא כתבה לנו מה לא בסדר אבל אני מקווה שהיא ביטלה אותו בסוף אבל עדיין כדאי לברר...