כי החיים הם לא סרט מצויר
כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים |
 כינוי:
האינדיאנית בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יולי 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
| 7/2006
שנה חדשה
אחרי ארוחת צהריים טובה ומנוחה קצרה (כאילו שלא ישנתי מספיק) התיישבתי לכתוב על החוויות שעברו עלי באילת.
בעקרון התכנון המקורי היה לתעד בזמן אמת את מה שקורה ולהעלות את מה שכתבתי אח"כ לבלוג. ואכן כתבתי, קניתי לי מחברת (באילת כמובן כי אין מע"מ) וכתבתי, אפילו ממש הרבה ואפילו הכרחתי את כולם לכתוב לי דברים או לצייר לי משהו. אבל בנסיעה חזרה באוטובוס (שהייתה 6 שעות בערך) היה לי הרבה זמן לחשוב והחלטתי שאני מעדיפה לא לקרוא ולכתוב את כל מה שקרה עוד פעם, כמובן שקראתי את כל מה שכתבו לי והייתי על סף דמעות מרוב התרגשות, אבל לקרוא את מה שאני כתבתי אני לא מסוגלת ברגע זה. אני לא מתחרטת על זה שניהלתי רישום של מה שקרה באותו זמן וגם של המחשבות שלי כי זה עזר לי לפרוק הרבה דברים שאולי היו מתפרצים בצורה מאוד לא סימפטית אם לא הייתי מוציאה אותם לבד ככה שזה בטוח הואיל. אני בטוחה שביום מן הימים אני אקרא שוב את המחברת ואזכר כמה היה לי כיף ואיך כל הדברים שחששתי מהם לא באמת קרו ופשוט נעלמו להם אחרי שבוע אבל לפחות לעכשיו בעקבות שיחות שהיו לי עם אנשים שאפילו סתם התקשרו לאחל לי מזל טוב, החלטתי לא להביט לאחור ורק להמשיך הלאה לשנה חדשה - לחיים חדשים.
ובכל זאת לכל הסקרנים שמעוניינים לדעת מה לעזאזל יש לעשות באילת אני אספר שהיה הכי כיף ושאולי באמת אין הרבה מה לעשות באילת אבל אם נוסעים עם האנשים הנכונים זאת יכולה להיות חוויה ממש טובה. אני התקרבתי לכל מי שנסעתי איתו (או בעצם איתן ועם מור כי היינו רק בנות חוץ ממנו) וכל פעם שהייתי אפילו טיפה עצובה ישר היה שם מישהו בשבילי שהתעניין בי וגרם לי עוד פעם להעלות חיוך על הפנים וכמובן שעם האנשים הגאונים מהחאבורה אף פעם לא היה משעמם (ככה שיכלנו לשבת בתחנה המרכזית במשך שלוש וחצי שעות - ולא שלוש שעות וחצי כמו שמור ויעל ישר היו מתקנים אותי).
אז מה בכל זאת עשינו? כל מה שרציתי בערך, היינו בטיול (אמנם לא ברגל אלא בג'יפ אבל בכל זאת היה ממש יפה), חרשנו את הטיילת ואת קניון מול הים וקניתי את כל מה שרציתי (כמעט) וכשנגמר לי הכסף אנשים היו נחמדים וקנו לי כל מיני דברים בתור מתנות יומולדת (מור - תמונה יפה לחדר ש"ציירו" אותה בעזרת ספריי, יעל - כפכפים, רימון ומרקוס - צמות בשיער), היינו בסירת מנוע מהירה והיה עליה אבוב מגניב שכולנו יכולנו לשבת עליו ביחד (למרות שהיה קצת צפוף) חוץ ממרקוס שצילמה מהסירה והאבוב הזה אמור להיות יותר טוב מבננה אבל אני לא יכולה להגיד אם זה באמת ככה כי אף פעם לא עשיתי בננה, חלקינו הלכנו לאיימקס וכמעט אותו חלק גם הלך למקום שאמור להיות מפחיד שקוראים לו נייט-מר (סיוט לילה) אבל הוא לא היה מוצלח במיוחד, הלכנו לים בערך בכל שעה אפשרית של היום (והלילה) ואפילו היינו בבריכה המיניאטורית שהייתה באכסניה ובשאר הזמן כשהיה חם מדי או מאוחר מדי בלילה (אילת - עארסים) בילינו לנו במשחקי טאקי סוערים או בלרקום מזימות חשאיות במשחק המסגרת שלנו לאורך כל הביקור באילת שהיה מן הישרדות (כמובן שאני ניצחתי, טוב היה לי יומולדת ואני חמודה) שבה מיכל הייתה ג'ף וכל השישה האחרים שיחקו באמת, בהתחלה כמובן התחלקנו לשני שבטים: יינג שהיו בו רימון, מרקוס ואני ויאנג שהיו בו נועה מור ויעל. על היום הראשון רימון זכתה בחסינות לשבט שלנו כי היא היחידה שהייתה מוכנה לעלות על מתקן באנג'י שהיה על הטיילת ובאותו יום (או בעצם למחרת בבוקר) מור הועף מהמשחק. גם בחסינות השנייה השבט שלנו זכה ע"י סידור יותר מהיר של קלפים בכל מיני צורות וסדרות ואז בטוויסט מפתיע בעלילה גם נועה וגם יעל החליטו לפרוש ומור חזר למשחק והתאחדנו לנו לשבט אחד שאף פעם לא הוחלט מה יהיה השם שלו, באותה פעם מרקוס זכתה בחסינות על נהיגה פרועה ביותר בסירת המנוע וההצבעה של אותו היום הייתה הכי מעניינת: מור הצליח לשכנע במקביל את רימון להצביע לי ואת מרקוס להצביע לרימון, אני הצבעתי למור ומור הוא שקבע כשהצביע הצבעה שנייה לרימון שעפה גם היא, ביום אחרי זה מיכל ונועה השקיעו וכתבו לנו שאלון על אנשים מהחאבורה (אפילו כאלה שנשארו בחיפה) ועוד פעם מרקוס זכתה בחסינות והיא הייתה צריכה להחליט את מי היא לוקחת לצמד הסופי (בתרגום עילג), גם מור וגם אני ניסינו לשכנע אותה למה לנו מגיע ולמה השני/ה הוא הבחירה הפחות טובה ואז (ולא ברור למה) מרקוס החליטה להעיף את מור ולהשאיר אותי למרות שזה היה ברור שאני אזכה כי הגמר היה ביומולדת שלי ואכן אני זכיתי! איזה יופי! ובכלל כל החופשה/ בילוי מאוד ארוך/ טיול / נסיעה הזאת הייתה מאוד טובה ומלאת חוויות, ממש חתול!!!
ועכשיו רק נשאר לארגן מסיבת יומולדת ולהתחיל את השנה ה- 18 של חיי...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
