כי החיים הם לא סרט מצויר
כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים |
 כינוי:
האינדיאנית בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
| 9/2006
שיעור 11
מה השיטה הכי טובה לגרום לתלמידים להתאבד כדי שבצפר יצטרך לשלם רק את הביטוח "למקרה של מוות" (127,860 ₪) ולא ביטוח של "נכות מלאה וקבועה" (511,440 ₪)?
התשובה היא כמובן שיעור 11!
האם יכול להיות דבר נורא יותר משיעור 11? אולי שואה.
לבוא לבצפר בשעה 7:40 ולצאת ממנו בשעה 17:40 יוצא בחישוב מהיר 10 שעות שבהן היו לי רק שעה ועשרים של הפסקות שברובן הייתי עסוקה בלעבור מכיתה לכיתה או בלמצוא מורים לצעוק עליהם על המערכת הדפוקה שלי. בקיצור, ההספק שלי מעבר ללימודים היה די אפסי וזה כולל דיבור עם אנשים (האמת שאני מדברת הרבה גם בשיעורים אז זה לא כל כך משנה) , אכילה (כבוד! הבאתי לעצמי אוכל היום אבל זה עדיין לא מנע ממני לאכול גם לאנשים אחרים את האוכל) והליכה לשירותים (לא הלכתי לשירותים במשך כל הזמן שהייתי בבצפר, זה פשוט מגעיל שם). איך זה הגיוני שמעל שליש מהיממה אני אקדיש לישיבה בכיתה ולהתרכזות בלימודים? טוב, זה משרד החינוך והריאלי, אין שום הגיון.
ולנושא אחר, היום בשיעור כימיה (שאחרי התלבטויות קשות הוא נבחר על פני ביולוגיה שיצאו באותה שעה), המורה שלי שהיא דרך אגב ממש מוזרה ומפחידה, דיברה איתנו על המלחמה מההיבט הכימי שלה וזה מה שיצא לי לכתוב במחברת בזמן השיעור: הייתה מלחמה => טיל יכל לפגוע במיכל האמוניה במפרץ. אם מיכל האמוניה שמקרר את גז האמוניה היה נפגע, הנוזל היה הופך בחזרה לגז ומתפזר מעל כל העיר => מוות!
אז לילה טוב לכולם ותחשבו על זה....
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
