כי החיים הם לא סרט מצויר
כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים |
 כינוי:
האינדיאנית בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 |
| 9/2006
שקיעות
אוף, כמה מעצבן זה החוסר זמן הזה שאני פתאום נתקלתי בו. רציתי כבר בערך יומיים לכתוב בבלוג ואני כל הזמן עייפה מדי או נמצאת בבית לרבע שעה ואז יוצאת עוד פעם. יש לי רשמית 42 שעות במערכת שזה הרבה. אם אני מסיימת בשעה שלוש אז זה נס! אמנם עכשיו שסידרו לי סוף סוף את המקצועות אז המערכת שלי די מאוזנת אבל עדיין, השבוע האחרון עבר כל כך לאט שאפשר להשתגע והאמת שאי אפשר כי אין זמן גם לזה.
היום עברתי את החצי השני של מסכת ההתעללויות הקרויה רופאת שיניים ולפחות לרגע זה השיניים שלי נטולות חורים:-)
בכלל, אני כנראה מנסה להשלים חסכים מהחופש האבוד ואני מוצאת את עצמי מבלה בים יותר מאשר בבית. מצדי זה יכול להימשך ככה אבל אימא שלי מתחילה קצת להציק (קורה) אבל אז אני מזכירה לה ועושה לה הרבה רגשות אשמה על הנטישה הקרבה ובאה שלה וזה אומר כמובן שמיום שישי בערב עד יום רביעי, אני צריכה להיות אחראית ולהישאר בבית ולהשגיח שהאחיות הקטנות שלי מתפקדות (גם קורה).
מחר זה כבר היום האחרון השבוע ואני כבר רואה את הסוף... אמנם בשעות כאלה, בכלל לא ברור מה אני רואה. אבל משום מה אני מספיק ערנית לכתוב, אבל עדיין אני לא לוקחת שום אחריות על מה שנכתב פה עכשיו...
ולסיום רק רציתי להודיע שנוסף פריט חדש לרשימת 'אוהבת' והוא שקיעות, שבזמן האחרון בגלל ריבוי הימצאותי בים יוצא לי הרבה לראות וזה כל פעם יפה מחדש, גם בזמן ריצה וגם סתם לשבת ופשוט לראות שקיעה - מומלץ!
ובינתיים אני אסיים כי מחר יש בצפר ולמרות שהיום התעוררתי מאוחר כי התחלתי שעה שלישית ומחר אני מתחילה שעה שנייה (אני סתם מתלוננת יותר מדי), כדאי שאני גם קצת אישן.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
