כי החיים הם לא סרט מצויר
כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים |
 כינוי:
האינדיאנית בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | 31 | | | | |
| 10/2006
גשם של דמעות
בא החורף - בא הגשם
ואיתם באו הדמעות כמו קסם
מסכות ירדו מפרצופים
והחיים כבר לא נראים כל כך יפים
בכי זה בהחלט דבר משחרר, אבל איתו נעלמת חלק מהתמימות.
השיר הבא מוקדש לכל אותם אנשים שדרכם אבדה או שאולי דווקא מצאו את הדרך הנכונה לצעוד בה וגם לכל אותם אנשים שאוהבים...
וכמובן לחברות האבודה שנרצחה לפני 3 שנים וחצי (כשעוד הייתי תמימה)
דמעות - אייל גולן
פני קטיפה שראיתי
רוך ותמימות של פורקן נעורים
בך לגעת רציתי
ולא היו בך חיים
שמך חקוק על האבן
רק אהבה נשארה לי בלב
את עכשיו בגן עדן
ולי נשאר הכאב -
אמרת שהגשם ישטוף את הדמעות
אבל הגשם הפסיק והדמעות ממשיכות
הן זולגות אל הקבר החם
יורדות בכל העולם.
מלבדך לא היתה לי
אף נערה לא אהבתי לפני
אמונים לך שמרתי
ואשמור לך גם אחרי
פני קטיפה בשמיים
לי מחייכת מבין עננים
את עוצמת עיניים
ומתכסה לך בתכריכים -
אמרת שהגשם ישטוף את הדמעות
אבל הגשם הפסיק והדמעות ממשיכות
הן זולגות אל הקבר החם
יורדות בכל העולם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
