כי החיים הם לא סרט מצויר
כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים |
 כינוי:
האינדיאנית בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
| 11/2006
עוד סופ"ש סוער
יום חמישי - סוף סוף נגמר השבוע והוא היה בהחלט ארוך במיוחד. עוד שני שיעורים (אוף מתמטיקה)... עוד שיעור אחד... עוד חצי שעה... עוד רבע שעה... עוד עשר דקות... יופי, היא כבר נותנת שיערי בית... אוי לא, היא מחזירה מבחנים... (היא קוראת בכל מיני שמות אקראיים של תלמידים), "עדי", מושיטה לי את המבחן ואני רואה שלפחות בתרגיל הראשון צדקתי (100%) ואז עוד לפני שאני פותחת את המבחן היא הורסת לי את כל ההפתעה ואומרת שקיבלתי 100. ואכן קיבלתי 100! מה יכל לסיים את השבוע בצורה טובה יותר? אני מתקשרת לאימא שלי ומבשרת לה את התוצאה והיא רק אומרת שהיא צריכה לדבר איתי אח"כ כי עכשיו אין לה זמן. אני קצת דואגת (כי אולי קרה משהו רע) אבל לא יותר מדי, ובסוף גם מסתבר שסתם היא מסיימת היום מאוחר. אני הולכת לטלי יחד איתה ועם מיכל דרך הפנימייה ומגיעה לבית של טלי. אנחנו מכינות ארוחת צהריים (אנחנו-טלי מבשלת ואני מסתכלת עליה בעיקר) ואוכלות ואז ניגשות ללמוד לתנ"ך. לומדות-לומדות-לומדות, לומדות-לומדות-לומדות (אוף, זה לא ניגמר), עושות הפסקת צחוק קצרה עם האלבום שהכיתה של אח שלה עשו לאח שלה כי הוא מאושפז בבית חולים ומגלות שיש שיא חדש לכמות שגיאות הכתיב שיכולות להיות ב-4 שורות של ברכה. ממשיכות ללמוד ואפילו מסיימות הכל(!) ובעשר וחצי אני הולכת הביתה לישון...
יום שישי - אני קמה ומתארגנת לצאת והולכת למרכז חורב. אני פוגשת את מור ומיכל ומשם אנחנו נוסעים לגראנד קניון. אנחנו פוגשים גם את נועה ומשם מתחיל מסע קניות מטורף... כעבור 3 שעות אנחנו יוצאים עם הרבה שקיות ומעט מאוד כסף (וואו, בגדים עולים ממש הרבה בימינו). אני נוסעת לסבתא וכשאימא שלי ואחיותיי מגיעות, כולנו אוכלות ארוחת צהריים (יאמי!). אני מגלה שאני יכולה להשפיע על אנשים במסרים שאני מנסה להעביר וזה משמח אותי למרות שאימא שלי אומרת שזה יכול להיות בעייתי. אני חוזרת הביתה ומתחילה לסדר קצת את החדר אבל מתעייפת והולכת קצת לישון ומתעוררת כשמור מתקשר אלי... :( אחרי עוד הרבה שטויות שאני עושה עם האחיות שלי אנחנו מתיישבות לאכול את ארוחת שישי בערב ואז אני מתקלחת ומתארגנת לצאת. אני משכנעת את אימא שלי לקחת אותי למרכז ושם אני מחכה למור שמאחר (כרגיל) וכשהוא מגיע אנחנו הולכים ביחד לבית של ירדן ושוב פעם אני מגלה כמה אני תמימה... אנחנו מגיעים אליו בשעה איחור ונכנסים לבית שלו (בית גדול ויפה עם ממש מלא נוף). בבית שלו כבר נמצאים דליה (חברה של ירדן), נמרוד (מהכיתה שלי) ועמית זלמן (מלאו-בק). אנחנו מתיישבים לראות את הסרט אמריקן דרימז שהוא אפילו די נחמד ותוך כדי בולסים לנו בהנאה ממבחר החטיפים. בשלב מסוים מור הולך ואנחנו מקשיבים לכל מיני דיסקים עם מוסיקה ששייכים לאבא של ירדן ואח"כ גם מתחילים לראות סרט מוזר של יהודה ברקן עד שנמרוד מתקשר למונית וזלמן ואני נוסעים איתו גם. אחרי כמה זמן ירדן מתקשר לנמרוד ומודיע לו ששכחתי אצלו את הפלאפון שלי. אני כבר ממש עייפה וזה כבר ממש לא אכפת לי אז אני אומרת שאני אטפל בזה מחר. אני יורדת ליד הבית שלי והולכת הביתה - לישון...
יום שבת - אני מתעוררת ב-12 וממשיכה לסדר את החדר שלי. אנחנו נוסעות לאכול ארוחת צהריים במסעדה הסינית שבסטלה מאריס אבל מגלות שהיא נסגרה ודפנה עוד פעם עושה הצגות. אנחנו נוסעות למושבה הגרמנית ושם אוכלות במסעדה ממש חמודה עם אוכל טעים. במן צירוף מקרים מוזר אני פוגשת שם את זלמן (מאתמול). אחותי הגדולה מספרת לי מלא סיפורים על המבחנים לשחקים שהיו לה ומנסה להפחיד אותי ללא הצלחה. אנחנו חוזרות הביתה ואני רואה כל מיני שטויות בטלוויזיה עם אחיותיי הקטנות. אני עוזרת לאימא שלי לבשל. אני משכנעת את אחותי להסיע אותי לקחת את הפלאפון שלי בחזרה מירדן והיא ממשיכה להציק לי כל הזמן בקשר לנהיגה (כמה כבר אפשר?). אני חוזרת הביתה ומסיימת סוף סוף לסדר את החדר שלי:) אני יורדת למחשב ומדברת קצת עם טלי. אני נזכרת שאני לא אהיה מחר בבצפר ומודיעה על כך לעומר שהוא צריך להביא מחר את הספר מתמטיקה (שיאשים את הצבא). אני קולטת שלא עשיתי יותר מדי בזמן האחרון ומתחילה לכתוב את הפוסט הזה...
זהו, ככה עבר לו עוד שבוע וגם בו לא קרה יותר מדי. השאלה היא האם זה דבר טוב או דבר רע, או האם זה באמת משנה? עוד שבוע לטיול לאילת ואני כבר ממש מחכה ואני גם מאוד מקווה שהוא יהיה כיף ואולי גם יגרום לי לקצת יציאה מהשגרה ואולי גם לשינוי... מחר אני בזימון לשחקים אז בהצלחה לי ולילה טוב...
עדי:)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
