כי החיים הם לא סרט מצויר
כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים |
 כינוי:
האינדיאנית בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
| 12/2006
עם חיוך מרוח על הפנים
זהו, חזרתי לחיפה וזה הדבר הכי הזוי שעשיתי בזמן האחרון. הדבר שנראה הכי הגיוני בשבילי היום בצהריים היה להישאר בקיבוץ רביד אבל לא עשיתי את זה (כאילו שהייתה לי ברירה) וחזרתי הביתה.
היומיים האחרונים ששהיתי בקיבוץ רביד היו בשבילי משהו עוצמתי כמו שלא היה לי מאז קורסי ההדרכה שהשתתפתי בהם, משהו שפתח לי את הראש לכל כך הרבה אפשרויות ורעיונות שהיו חסומים אצלי עד עכשיו ואין לי מושג איך לא ראיתי אותם קודם. זה לא כאילו גיליתי שיש חיים על מאדים אבל כן הצלחתי לראות כל כך הרבה מעבר לבדרך כלל וליום יום שעכשיו החזרה לשגרה נראתה לי די סתמית.
לסמינר הזה יצאנו 19 ילדים מהשכבה יחד עם אבי חן שהוביל את כל התכנון של הסמינר. והנה בסמינר הזה גיליתי שיש עוד 19 אנשים שמרגישים כמוני, 19 אנשים שאני באמת יכולה להתחבר אליהם והם באמת יכולים להבין את מה שמתרוצץ לי בראש. את רובם בכלל לא הכרתי לפני הסמינר הזה ועכשיו, רק אחרי יומיים, אני ממש מעריכה אותם וההרגשה נהדרת!
אם תשאלו אותי מה אני לוקחת מהסמינר הזה, אני יכולה לספר לכם עד מחר ובאמת היה המון לקחת, גם רעיונות וגם השקפות של אנשים אחרים. אבל נראה לי שהדבר העיקרי שלקחתי מהסמינר הזה היה הרשות: ניתנה לי הרשות לחלום, ניתנה לי הרשות לנסות ולהגשים את החלומות שלי, ניתנה לי הרשות לטעות, ניתנה לי הרשות להיות אני. ונראה לי שעם מה כל מה שניתן לי בסמינר הזה, אני באמת יכולה לקום ולשנות את כל מה שאני רק ארצה וזה פשוט אדיר.
המטרה הראשונית שלי לסמינר הייתה לקבל תשובות. ואכן, קיבלתי הרבה תשובות אבל יחד עם זה גם צצו אפילו יותר שאלות שלא על כולן אני יכולה אפילו לקבל תשובה ממישהו חוץ ממני. ודווקא אני רואה את הבלבול שיש לי עכשיו כמשהו מאוד טוב, כי זה אומר שהסמינר הזה לא היה חוויה חד פעמית ושהוא כן עורר אותי (אפילו מאוד) להמשיך ולבדוק את עצמי ולהתמודד עם כל מה שצריך להתמודד וכן לרצות למצוא דרך מעשית לדברים. ועכשיו, אולי אני מבולבלת ולא בדיוק יודעת מה הלאה, אבל אני כן רוצה להמשיך ולחפש את הדרך.
ואפילו גם הספקתי ללמוד ולהעשיר את ידיעותי בתחומים רבים בסמינר הזה. למדתי יותר על שנות שרות ולמה הן חשובות, למדתי על הערכים שלי, למדתי על "חוק שימור הסינרגיה" של אבי ושמעתי הרבה סיפורים אישיים של אנשים מכל הגילאים. וכמובן למדתי ללכת בעקבות האמת שלי כי רק היא בסופו של דבר תוביל אותי לחיים שלי כמו שהם אמורים להיות כי רק חיים אמיתיים ולא חשוב מה הם יהיו, כי הכי חשוב זה שאני אאמין בהם, יובילו אותי לחיים מאושרים.
זה היה סופ"ש ארוך אבל הוא הרגיש מאוד קצר ועכשיו אני צריכה בעיקר לשבת ולחשוב עם עצמי מה הלאה ואיך אני יכולה לשלב את החיים שלי עם כל מה שקלטתי ומה שהבנתי ולמדתי. אז אני מקווה להצלחה (כי הפחד הכי גדול שלי כרגע הוא להיכשל) ושיהיה רק טוב.
אוהבת,
עדי:)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
