כי החיים הם לא סרט מצויר
כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים |
 כינוי:
האינדיאנית בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
| 12/2006
עוד חלום אבוד
גם הלילה חלמתי חלום. די, נמאס לי מכל החלומות האלה. טוב, זה בעצם לא נכון להגיד דבר כזה כי החלומות זה הדבר הכי טוב שקורה לי - הבריחה הזאת מהמציאות לעולם המושלם שלי, לחיים המושלמים שלי. בעצם מה שנמאס לי ממנו זה החזרה הזאת בסופו של החלום למציאות והידיעה שבאה אחריה שזה היה רק חלום, שכל מה שהיה כל כך מוחשי ונכון עד לפני כמה שניות הוא פתאום סתם.
למדתי שהמרדף אחרי החלומות הוא הדבר הכי נכון לעשות כי זה אומר שיש תמיד לאן לשאוף ולאן עוד להגיע כי החלומות אף פעם לא נגמרים...
אבל זה בכל זאת נמאס. הרי בכמה חלומות אני עוד אוכל לעמוד - לראות ולרצות ולא לקבל וזה כל כך מייאש אחרי כל חלום לחזור למציאות ולגלות שזה כנראה אף פעם לא יקרה ועם כל הכבוד לרצונות שלי, יש דברים שקורים כאן ועכשיו ואיתם אני צריכה להתמודד - לא כיף.
הדבר היחיד שאני מפחדת ממנו זה שאני אוותר מראש על כל החלומות ולכן החלטתי שאני צריכה לסנן אותם קצת (כמעט כמו שאני מסננת מכינות שגם הן סוג של חלום), אני החלטתי שאני צריכה להמשיך ולהתמקד רק בחלומות שאני בכוחות עצמי יכולה להגשים ולא להתעצבן על כל אותם חלומות שאף פעם לא יתגשמו כי הם רק פנטזיות שלי והם בדרך כלל חלומות שקשורים באנשים אחרים ובמעשים שלהם ככה שאני לא ממש יכולה לגרום להם להתממש.
אולי אם הייתי יותר פתוחה הייתי יכולה להגשים לעצמי קצת יותר חלומות אבל זה המצב ואני מכירה בו ואני יודעת שיש דברים שאני בחיים לא אעשה (אוף, אני כזאת פחדנית) אז במקום לבכות עליהם אני פשוט אתמקד במה שאני כן יכולה לעשות ונקווה שזה יעבוד.
יום טוב לכולם ותיהנו מהשביתה וכמובן מזל טוב ליעל ואביגיל שהיה להן יומולדת ועכשיו גם הן בנות 17 ואל תשכחו להמשיך לחלום...
עדי:)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
