כי החיים הם לא סרט מצויר

ביטלו לי שעה אנגלית וחזרתי הביתה! איזה כיף לי וגם אני חוזרת אח"כ רק לשעתיים כימיה ואז גם אין לי ביולוגיה!!

 עוד מעט נגמרת העונה השלישית של השמיניה וזה נורא עצוב כי היא הייתה ממש טובה ואני בטוח אראה אותה עוד פעם מתישהו ב-VOD למרות שאני כבר אדע פחות או יותר מה קורה וזה לא יהיה מפתיע אבל עדיין היא ממש שווה. ובכלל במיוחד עכשיו בפרקים האחרונים כשהכל נפתר זה ממש נחמד כי כולם הרבה יותר שמחים ולאט לאט כל הבעיות נעלמות וכולם מבינים מה יהיה להם טוב והם גם עושים משהו בנידון וזה נורא יפה כי זה מעין חלום שמתגשם לפחות בשבילי.

לעומת השמיניה אני גם רואה לואיס וקלארק שגם שם רק בפרקים האחרונים הם הבינו סוף סוף מה הם רוצים וזה היה ממש נחמד אבל בפרק האחרון (כמו שנראה לי קורה עוד כמה פעמים כי הכותבים של הסדרה הזאת לא מקוריים במיוחד), לואיס איבדה את הזיכרון שלה וזה היה ממש עצוב וזה גרם לי לחשוב על זה די הרבה. כל הקטע של יחסים שמפתחים עם אנשים אחרים ואיך הם משפיעים עלי ומה יקרה אם זה לא הדדי (כמו במקרה של איבוד זיכרון או סתם ריב ענקי), מה יקרה אם כל הזכרונות שיש לי ממישהו מסוים ישארו רק אצלי ולא יהיה עוד אף אחד בעולם הזה שיזכור או שירצה לזכור ואז איזה תוקף יש לכל הזכרונות שלי? מה הם באמת מסמלים אם אני לא אוכל אף פעם לשתף אותם עם מישהו שיודע, שהיה שם. כל מערכת יחסים הרי מבוססת על מה שכבר קרה ואם הכל נשכח או אובד אז גם היחסים הולכים ואיתם כל תקופת החיים שהייתה קשורה אליהם וזה האובדן הכי גדול שנראה לי שיש ואני בחיים לא ארצה לחוות את זה יותר משכבר חוויתי. כל החיים האלה פשוט כל כך לא הוגנים וזה משגע אותי וקיוויתי שלפחות בטלויזיה שאליה אני בורחת כל יום, החיים יראו קצת יותר ורודים וגם שם מסתבר שזה לא ככה. אז מה כן?

ומה בכלל עדיף? האם לוותר מראש על כל ניסיון שהוא ליצור קשרים אמיתיים עם אנשים? כנראה שגם זה לא פיתרון...

Pocahontas - If I Never Knew You

If I never knew you
If I never felt this love
I would have no inkling of
How precious life can be

And if I never held you
I would never have a clue
How at last I'd find in you
The missing part of me.

In this world so full of fear
Full of rage and lies
I can see the truth so clear
In your eyes
So dry your eyes

And I'm so grateful to you
I'd have lived my whole life through
Lost forever
If I never knew you

If I never knew you
I'd be safe but half as real
Never knowing I could feel
A love so strong and true

I'm so grateful to you
I'd have lived my whole life through
Lost forever
If I never knew you

I thought our love would be so beautiful
Somehow we'd make the whole world bright
I never knew that fear and hate could be so strong
All they'd leave us were these whispers in the night
But still my heart is saying we were right

Oh if I never knew you
There's no moment I regret
If I never felt this love
Since the moment that we met
I would have no inkling of
If our time has gone too fast
How precious life can be...
I've lived at last...

I thought our love would be so beautiful
Somehow we'd make the whole world bright
I thought our love would be so beautiful
We'd turn the darkness into light
And still my heart is saying we were right
We were right

And if I never knew you
If I never knew you
I'd have lived my whole life through
Empty as the sky
Never knowing why
Lost forever
If I never knew you