כי החיים הם לא סרט מצויר
כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים |
 כינוי:
האינדיאנית בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מרץ 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
| 3/2007
אני לא מסוגלת...
...לעמוד בשקט. יש יותר מדי התרגשות שעוברת בי ברגעים אלו ממש. אמנם רק מחר אני יוצאת לטיול גיבוש של המכינה אבל כבר ארזתי הכל היום כי אני נוסעת לישון היום בתל-אביב בשביל לקצר את המרחק מחר בבוקר ובגלל שענת עושה היום מסיבה (וואו, היא כבר בת 20) ומגרשת את כל המשפחה מהבית. זאת הולכת להיות הפעם הראשונה שבה אני הולכת לפגוש את מי שאני אחיה איתו בשנה הבאה שנה שלמה(!) פתאום זה מתחיל להיות אמיתי פתאום זה מתחיל להתגשם, אותו חלום ילדותי משהו של לדחות את הצבא בשנה סוף סוף יוצא לפועל!!! ~נשימה עמוקה כדי להירגע~ אין לי מושג איך זה יהיה ואני די פוחדת מזה. בעיקרון נראה לי שהולך להיות נחמד כי כבר מהאנשים שפגשתי היו הרבה שהיו בסדר גמור אבל עדיין זה ממש מלחיץ לעשות רושם הראשוני טוב ובאותו זמן להישאר עצמי וכל זה בטיול קשה בנגב. הולך להיות כיף! (אני משכנעת את עצמי). אנחנו יוצאות (אמא, הדס, דפנה ואני - אבא בחו"ל כרגיל) כבר עוד שעה בערך ובנתיים אני מרגיעה את עצמי בכתיבה. קודם עזרתי לענת באירגונים למסיבה אבל עכשיו נמאס לי אז הלכתי לחדר ואז התחיל גל הלחץ הנוראי הזה שכולל הרבה מאוד שאלות של מה אם. זה לא כיף אבל בטיול בטוח יהיה נורא כיף! (אני ממשיכה לשכנע את עצמי).
טוב, אני אעבור לדיווח על מה שעבר עלי עד עכשיו בחופש, היום למשל, רק אמא שלי ואני היינו בבית אז ניגשנו לנו למלאכת סידור הבית. כבר מזמן לא היה לי כל כך הרבה זמן איכות של רק אמא שלי ואני (הדס ודפנה נסעו לטיולים ביום שני/שלישי וחזרו רק היום) וזה חביב למדי. אח"כ נסענו לגראנד וקניתי לי תיק טיולים חדש ושני מכנסים לטיולים ופנס וגם ישבנו לנו ואכלנו תוך כדי ריכול על העוברים והשבים - היה מצחיק.
אתמול אירחתי מלא אנשים, זה התחיל מרונה שהתקשרה ורצתה לבוא אלי ואז כמו שתי חברות טובות, ישבנו לנו וריכלנו תוך כדי משחק בית מלון סוער.. אחרי שרונה הלכה, מיכל התקשרה אלי והזכירה לי שיש לי בית ריק (כאילו שלא ידעתי את זה) והיא הציעה לי להזמין אנשים ולנצל את הבית עד תום. אז הזמנתי אנשים... והם אפילו באו.. דיברנו וצחקנו והמשכנו לכתוב תסריטים לסרט שאנחנו עושים ואז כולם הלכו מוקדם יחסית אבל לא נורא.
בסך הכל לא היה עדיין חופש ממש מסעיר וטוב שכך.. מסתבר שיש עוד בערך יומיים חופש שלא ידעתי עליהם אז אני שמחה כי נוסף לי עוד קצת חופש וכל חופש הרי הוא משובח. אחרי פסח אמנם חוזרים רק לממש מעט לימודים אבל עדיין..
טוב, לא באמת נרגעתי מהכתיבה הקצרה הזאת אבל אני צריכה ללכת לבדוק שלא שכחתי כלום וענת קוראת לי אז היו שלום וסוף שבוע טוב...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
