כי החיים הם לא סרט מצויר
כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים |
 כינוי:
האינדיאנית בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
| 4/2007
כבשה שחורה
אני הכבשה השחורה של המשפחה שלי (בצחוק כמובן). זה הוחלט אתמול בזמן ליל הסדר בין הקניידלך שסבתא הכינה לבין השקשוקה שאמא הכינה. והכל הסתכם בזה שאני פשוט הכי דומה לכבשה שחורה (כן, כמובן שגם אתם עליתם מיד על הדמיון המדהים). בשביל להיות כבשה שחורה צריכים להיות שני דברים - כבשה ושחורה. כבשה מסתכם בעיקר בתלתלים והנה פרט אפל מילדותי: פעם הייתי מתולתלת, ממש מתולתלת, ואפילו יש תמונות שמוכיחות את זה. בנוסף לכך אני גם שחורה (כן, כן) ועכשיו במיוחד אחרי שחזרתי מהנגב ששם היה ממש חם והשמש נהנתה לשרוף את עורי ולהפוך אותו לחום (מספיק קרוב לשחור). אז אחרי שעניתי לשני התנאים האלו, יכלתי לקבל את התואר כבשה שחורה ואז כולם יכלו לעבור לתותים שהיו לקינוח.
כן, היה גם ליל הסדר והוא היה השנה (בניגוד לשנים עברו) קטן ואינטימי וכלל רק את המשפחה הקרובה (7 נפשות). בנוסף לכך, השנה עשינו את הסדר בבית שלנו (בבית שלנו?!) שזה משהו שלא עשינו לפחות 10 שנים (משהו בזיכרוני העמום שהיה עוד בביתי הקודם). את כל הבישולים התחלנו רק בבוקר של הסדר. האוכל כלל בעיקר סלטים מכל הסוגים והמינים (כמו סלט טונה וסלט אבוקדו) וגם קצת אוכל מטוגן כמו קציצות ולביבות מקמח מצות וכמובן שהיינו חייבים גם קצת אוכל מסורתי אז סבתא שלי הכינה את הקניידלך ואת הגפילטפיש. אני התעוררתי ב-10 בבוקר ומצאתי את אמא שלי כבר במטבח אז ישר באתי לעזרה והתחלתי לחתוך כל מיני ירקות (תוך התחמקות מהבצלים). אח"כ גם הדס ודפנה התעוררו ועשו כל מיני דברים קטנים כמו לסדר את השולחן ולשטוף כל מיני דברים. ב-1 בצהריים ענת חזרה מהצבא וגם עוד הספיקה לעזור אבל אז פחות או יותר כבר סיימנו. הלכתי לי לקרוא קצת ואז התקלחתי לי והלכתי עם דפנה לסבתא לעזור לה להביא את האוכל שהיא הכינה. חזרנו הביתה וכולם כבר היו מוכנים אז פשוט התחלנו. עשינו סדר מקוצר שהיה משעשע אם כי הרבה פחות חגיגי ממה שבדרך כלל והוא כלל בעיקר את השירים כולל את אלה שאחרי האוכל, יחד עם הקראה מיוחדת של ארבעת הבנים (נו, אנחנו 4 אחיות אז זה בדיוק מתאים) ואז עברנו לאוכל. כבר מלא זמן שלא התמלאתי ככה אבל פשוט הכל היה כל כך טעים שהיה חבל לא לאכול ורציתי פשוט לטעום מכל לפחות "רק טיפ-טיפונת, טיפונת יותר מזה... ועוד טיפה... או, ככה זה טוב." (מתוך הארי פוטר השלישי). בקיצור, היה נורא מוצלח וקצת חיפיתי על כמויות האוכל בזה שהיום כמעט לא אכלתי (טוב, ממש לא הייתי רעבה).
היום נשארתי בבית בחוסר מעש ושיחקתי עם המשפחה (בעיקר עם הדס ודפנה) כל מיני משחקי קופסא שונים ומשונים כמו טיסה 501 ובית מלון ואקוואייר (את זה שיחקנו גם עם אבא שלנו שקרע לנו את הצורה). משחקי קופסא זה אחד הדברים שהכי גורמים לי לתגובות קשות (משום מה), אם אני זוכה זה יכול פשוט לעשות לי את היום אבל אם אני מפסידה אני תמיד לוקחת את זה מאוד קשה ואף פעם לא יכולה להפסיד בכבוד. אני זוכרת שכשהייתי קטנה אז תמיד התחלתי לבכות אם הייתי מפסידה במשחק קופסא אז המצב שלי עכשיו הוא עוד יחסית בסדר. עכשיו אני מבינה למה יש אנשים שממש שונאים תחרות, בדיוק בגלל אנשים כמוני שמוציאים את הכיף מכל המשחק. עכשיו אני כבר לא מתרגזת יותר מדי אבל זה עדיין גורם לי למצב רוח רע בהמשך וזה חבל. לא נורא, לא כל אחד מושלם..
מסתבר שנשאר רק עוד שבוע של חופש אז אני אנסה לנצל אותו יותר טוב בימים הבאים ואולי בסוף אני גם אוכל להגיד שהיה חופש ממש מוצלח (כמו שבנתיים מסתמן). מחר אני אשאר בבית לעוד יום בטלה אבל הפעם לבד כי אבא שלי לוקח את הדס ודפנה ליום כיף ואמא שלי צריכה ללכת לעבודה וענת כמובן חוזרת לצבא. וביום חמישי אני ביום איכות עם אבא שלי בירושלים (אני הבטחתי לקחת אותו לשם אחרי הסמינר בירושלים). אחרי זה כבר נראה ובנתיים, לילה טוב לכולם, אני אלך לי לראות אם יש איזה סרט טוב בטלויזיה ואם לא אז אני כבר אמצא משהו לעשות...
עדי:)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
