כי החיים הם לא סרט מצויר

מסתבר שכתבתי פה בעיקר שטויות - נא לא להתייחס ברצינות!

כבר כתבתי כמה פעמים שאני מקבלת כל יום לאימייל שלי תחזית אסטרולוגית. הייתה גם תקופה בערך לפני שנה שהתעסקתי בכל מיני קריאות קלפים ואני בכלליות מאוד מתעניינת בתחום הזה. זה נורא מרתק בעיני לנסות לגלות מה צופן העתיד ולנסות להבין מה הפירוש של כל מיני רמיזות קטנות שאולי בכלל לא אומרות כלום.

אני תמיד מנסה למצוא סימן לכל דבר, סמליות לכל יום חשוב. אני סופרת את הימים שעברו מאירוע מסויים ומנסה לראות האם יש קשר בינו לבין אירוע אחר במספר הימים או ההתרחשות. כל חלום שאני חולמת ישר מקבל פרשנות וככה בערך כל דבר שקורה לי בחיים.

הדבר הכי חשוב לדעתי בכל העניין הזה הוא שאני לא לוקחת שום דבר יותר מדי ברצינות. כל הסימנים וכל התחזיות האסטרולוגיות הם לא יותר מאשר עוד נקודת הסתכלות על החיים שלי. אפשרות בשבילי לנסות לראות האם אני יכולה. אפשרות שלי לבחון את האמונה שלי בעצמי וזה רק נותן עוד עניין בחיים.

כמובן שכל סימן אפשר לפרש בכל כך הרבה דרכים וזה בעצם הכיף האמיתי. להתאים את כל הסימנים לחיים שלי ולראות איך הם מתאימים לשם. ואפילו אם הכל סתם שטויות, למי אכפת?

אבל בכל זאת, עכשיו פתאום אני מרגישה שאני הרבה יותר מבינה את כל מה שקורה סביבי. יש הרבה יותר סימנים שאני מצליחה לזהות וככה ולנתב את החיים שלי בצורה טובה יותר. העובדה לכך היא בעיקר שכל יום כשאני קוראת את האסטרולוגיה היומית שלי (שמכילה בעיקר כל מיני עצות מעורפלות), אני מגלה שאת רובה כבר די הגשמתי וזה מן עוד סימן לכך שאני בדרך הנכונה.

למשל היום קיבלתי באימייל את המשפט הבא: "אדם המחפש את אושרו באנשים אחרים ולא בכנותו הפנימית, הופך להיות תלוי במצבי רוחם המתחלפים." וזה משהו שהבנתי לאחרונה. עד עכשיו הייתי בטוחה שאם אני רק אמצא דרך לשמח את כל מי שמסביבי אז גם אני אשמח (מה שבאמת נכון). הבעיה הייתה שאף פעם לא הצלחתי בכך וזה גרם לי להיות יותר מדי עצובה ולא רציתי את זה יותר. לאחרונה הגעתי למסקנה חדשה והיא שהשמחה מתחילה ממני - אם אני אהיה שמחה אז גם כל מי שמסביבי יהיה שמח (אני מקווה לפחות).

עוד דוגמא לדברים שקרו לי זה כל קריאות הקלפים שעשיתי שכולן ללא יוצא מן הכלל קרו. הרי מי היה מתאר לעצמו לפני שנה שהולכת לפרוץ מלחמה ואיכשהו זה בכל זאת קרה וכן, זה הרס לי את רוב החופש. וגם כשקראתי קריאה בפולין וניסיתי להתעלם ממה שקראתי בבירור זה לא עבד וכל העסק שם היה נתון לכישלון.

האמת שמאז פולין לא העזתי לגעת יותר בקלפים. גיליתי שאני מעדיפה לגלות לבד מה הולך לקרות ובכל זאת מדי פעם חשבתי עליהם וכמעט שניסיתי עוד פעם (למרות שבסוף עמדתי בפיתויים).

עברה כבר קצת יותר משנה מאז שהתחלתי לקרוא בקלפים ורק לא מזמן בעקבות כמעט חוויה חוזרת הבנתי משהו. הבנתי שהקלפים הם לא משהו מיוחד, ישות בפני עצמם, אלא הם עוזרים למקד יותר טוב את החשיבה. והעובדה לכך נעוצה בזה שקרה לי לפני שבוע בדיוק מה שקרה לי גם שנה שעברה (אז נעזרתי בקלפים), בשתי הפעמים חשבתי על מישהו שלא דיברתי איתו כבר הרבה מאוד זמן ובשתי הפעמים תוך פחות מיום, מי שחשבתי עליו יצר איתי קשר וגם מפגש איתו לא איחר להגיע. חייב להיות כאן יותר מצירוף מקרים ואני מתחילה לפתח מלא תיאוריות על היכולות הנסתרות שלי שאני מתחילה לגלות... 

מי יודע? אולי אני באמת איזו מדיום כמו בתוכנית בערוץ 3. או שאולי התוכנית הזאת השפיעה עלי קצת יותר מדי. ואולי זה קצת משניהם.

ואולי ורק אולי, זה לא זה ולא זה. אולי ורק אולי, הכל כבר נכתב בגורל שלנו ביום שבו נולדנו ואין לנו שום דרך באמת להשפיע על זה (כמו באבודים) ולכן אני ממילא לא יכולה להתנגד לדרך החיים שלי אז אני פשוט אמשיך לחיות כמו שחייתי עד עכשיו ואמשיך לשים לב לסימנים כי הם שם כחלק מהגורל שלי ואז אני גם אגלה את מה שייעד לי הגורל.

אני לא באמת יודעת כי זה יכול להיות הכל. או שזו אני (שמכורה לטלויזיה) או הגורל...   

סוף שבוע או משהו, עדי:)