בשבוע האחרון היינו במשך כל השבוע בסדנה/טיול חוצה נגב מים אל ים (תיכון למלח כמובן).
פגשנו מלא אנשים וראינו את כל הנופים בערך בפעם האחרונה שלנו השנה לפחות במסגרת מכינתית. בסוף דיברנו סוף סוף קצת על המטרה האמיתית של המסע הזה שחוץ מלסכם את קורס נגב שעברנו במשך כל השנה, גם דיברנו על המטרות של כל המכינה הזאת שהן ליצור אצלינו זיקה מסויימת ואפילו די חזקה לנגב. אפילו דובר על האפשרות הנכספת של לעבור לגור ביום מן הימים בנגב.
הרבה אנשים באו למכינה בלי הרבה זיקה לנגב והם פיתחו אותה במהלך השנה. אני דווקא כבר באתי עם זיקה לנגב וקיוויתי שאולי היא קצת תירגע אחרי שאני אלמד להכיר את הנגב "האמיתי". לצערי או שאולי לשמחתי, זה לא קרה ועכשיו זה אפילו קצת מבלבל. אני באמת ובתמים אוהבת את הנגב. ולקח לי בסך הכל שישה ימים שלא היו לי קלים בכלל כדי להעביר אותי על דעתי אין ספור פעמים בנושא הנגב וכדי להגיע בסופו של דבר לגיבוש מסוים של סוג מגורים שהייתי רוצה לגור בו, בנגב כמובן.
הימים האלו לא היו קלים גם מבחינה חברתית. יצא לי לעשות כמה שיחות טובות אבל גם התאכזבתי מלא מאנשים ומחברים. סוף שנה זה תמיד קשה ואני לא באמת יודעת איך לאכול את זה. אז פשוט בכיתי הרבה ונדדתי לי בין בדידות לחברה שממילא לא כל כך הצלחתי להתחמק ממנה. תכלס אני מרגישה הרבה פעמים בודדה במכינה לאחרונה וזה קצת עצוב לי כי אני יודעת שבתקופה הזאת של השנה אין לי הרבה אפשרויות לשנות את המצב הזה. אני פשוט מנסה להסתדר עם כולם אבל זה לא תמיד הכי מצליח לי ואז אני עוד פעם מוצאת את עצמי לבד. אף אחד לא נמצא שם בשביל לתמוך בי. למזלי, בדרך כלל זאת רק הרגשה רגעית שעוברת ברגע שמישהו נכנס לחדר או פשוט כי ממשיך הלו"ז. ואני מצליחה להירגע ובמקרה הכי גרוע אני בורחת אל הספר שלי שתמיד מצליח להרחיק אותי מכל הצרות.
היום התחלנו שבוע מנהיגות במכינה שכולל הרבה שיעורים על מנהיגות וסיכום של כל הקורס מנהיגות שלמדנו במשך כל השנה.
גולת הכותרת של השבוע הזה היא סדנת מנהיגות בשטח שאליה אנחנו יוצאים מחר וכל מה שקשור אליה נורא חשאי. נתנו לנו רשימת ציוד ורמזו לנו שכנראה לא נישן הרבה בלילה. אנחנו אמורים להתנסות בלהנהיג ואמור להיות די נחמד. להרגיש עוד פעם איך זה להיות מנהיג ואפילו לקבל על זה משוב (זה החלק המפחיד ביותר).
היום בערב היה לנו ערב מורים שבו כל אחד מהמורים פרש בפנינו את משנתו על מנהיגות. בסך הכל היה די מעניין אבל עדיין לא לגמרי הצלחתי להבין מה זאת מנהיגות. יש כל כך הרבה תכונות שמנהיג צריך שכבר לא ברור במה צריך להתחיל אם בכלל אפשר כי אולי בכלל נולדים עם תכונות של מנהיגות ואולי ואולי.. הרבה שאלות ושום דבר לא יותר מדי ברור בקטע הזה. היו אפילו חילוקי דעות לגבי האם מעשים כלשהם נחשבים למנהיגות או לא.
מה שכן, נראה לי שלהיות מנהיג זה מקצוע די בודד. תמיד יש עליך מלא ביקורת ורק עם הרבה אמונה והרבה מאוד כח רצון באמת אפשר להנהיג. בשביל להיות מנהיג צריך להיות עוף בודד בשמים ולהסתכל על הכל מזוית ראיה קצת שונה כדי לא לחזור על מה שכבר היה, כדי לחדש, כדי ליזום. ללא ספק קשה להיות מנהיג כי כל הזמן צריך להישאר עירני לכל מה שקורה כי לפי דעתי, בהרבה מאוד מצבים, מנהיגות היא עניין של לתפוס את הרגע הנכון שבו באמת יהיה אפשר לגרום לחלום להפוך לחזון (חלום+דרך פעולה). ללא ספק קשה להיות מנהיג.
הכי אהבתי מכל הקטעים שהמורים הביאו, את הקטע שרועי הביא שהוא בעצם שיר שמציג מטאפורה של מה זאת מנהיגות בעיניו. תמיד אני מצליחה להתחבר הכי הרבה לשירים. אולי כי הם לא כתובים בצורה גלויה ככה שבעצם כל אחד יכול להתחבר אליהם. אבל מעכשיו תמיד כשאני אקשיב לשיר הזה יהיה לי פתאום קצת עצוב..
אני יודעת שאני לא בודדה באמת ויש לי אנשים שאני אוהבת אותם (למרות שלפעמים קשה לי להגיד את זה) שנמצאים בשבילי. אבל אולי לפעמים אני צריכה קצת את הבדידות הזאת. אולי כדי להעריך יותר את מה שיש לי ואולי סתם לשם הבדידות (זאב בודד שכמוני)
וכמובן, השיר של רועי -
שיר נבואי קוסמי עליז - יוני רכטר
כמו עמוד ענן, כך תלך לפני העדר
תבין הכל, תדע, לא תאמר מילה אחת
כמו עמוד עשן תעלם בתוך החדר
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.
כמו שביל החלב שחוצה את השמיים
אתה הולך ישר, לא שם לב לכוכבים
שזוהרים כדי לסנוור את העיניים
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.
הו, לך ישר,
לך לבד,
אל תפחד.
אל תכעס,
לך תמים,
לך אחד
כמו אווז הבר שחולף בשמי הערב
הוא טס בראש החץ, לא נרתע מן המרחק
והאינסטינקט מראה ובורא לו את הדרך
משהו בך יאמר לך המשך
בדרכך.
כמו בריז´יט ברדו שתפסה כבר את העסק
השאירה מאחור את הטוב ואת הרע
ועל העניינים היא צופה מן המרפסת
משהו בך יאמר לך
הפסק.
בלי להתכוון תן לעצמך ללכת
כל החישובים ייגמרו מאליהם
כמו העץ שקם לתחייה מן השלכת
משהו בך יאמר לך
המשך
לך ישר
לך לבד,
אל תפחד.
אל תכעס,
לך תמים,
לך אחד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האינדיאנית