כי החיים הם לא סרט מצויר

תראו איזה פלא, אני בת 19!

אני לא רציתי להתבגר ואיכשהו זה בכל זאת קרה. לפני בערך שנה, שיניתי את העיצוב של הבלוג הזה לעיצוב של פיטר פן עם הצהרה מאוד ברורה שעדיין עומדת. ובכל זאת, זה קרה. אם להגיד את האמת, אני די בסדר עם זה..

השנה גיליתי שללהיות גדולה יש גם כמה יתרונות -) הרבה יותר מדי התנסויות חדשות השנה שזה בעצם אחת הסיבות שאני כבר לא פוחדת להתבגר. תמיד חשבתי שהחיים הופכים להיות משעממים ככל שמתבגרים ונכנסים יותר עמוק לעולם המבוגרים. אבל הגעתי בסופו של דבר למסקנה שהשיעמום תלוי בסופו של דבר רק בי ובה אני אעשה עם החיים שלי וכמה אני ארצה לשלב גם דברים לא שגרתיים וחדשניים בחיי השגרה שלי. החלטתי שלפחות עד גיל 30 לא באמת הולכים להיות לי חיי שגרה.

אתמול בערב קבעתי להיפגש עם יוחאי, יצאנו בסופו של דבר ב-11 בלילה למרתף (פעם ראשונה שלי שם). והחלטתי לחגוג את יום הולדתי המתקרב עם איזה משקה סימלי ומגניב. יוחאי הודה שהוא לא מכיר יותר מדי כאלה אז פשוט בחרתי לפי השם. השם שנבחר בסמליות רבה היה דרור כדי לסמן את החופש שבגיל או משהו כזה. זה אמנם בשנה איחור אבל למי אכפת.. עוד גילוי מפתיע (או אולי בעצם לא כזה מפתיע) היה הסחרחורת שקיבלתי ברגע שקמתי משם והתחלתי ללכת. ואז הוכחתי (בעיקר לעצמי) שאני באמת מושפעת מאלכוהול בקלות. עוד דבר מגניב שהיה זה שכל הזמן שישבתי שם, חוץ מלהסתכל על אנשים משחקים הוקי אוויר, בהיתי במזגן שהיה מולי והוא היה מכוון בסמליות רבה על 19 (מעלות כנראה) וזה היה משעשע למדי.

השעה עכשיו 11 בבוקר וכבר קיבלתי די הרבה הודעות בפלאפון שזה באמת עושה טוב, בעיקר לדעת שזוכרים. מכאן, נראה לי שהיומולדת שלי בהחלט יכול להשתפר וזאת לא שאיפה גדולה מדי - אני פשוט מתכננת לעשות כמה שיותר כיף!!

יחי הגיל המאגניב (נראה לי)!

עדי:)