כי החיים הם לא סרט מצויר
כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים |
 כינוי:
האינדיאנית בת: 36
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | |
| 11/2006
חיוך - קו עקום שמישר הכל:)
הרגע התעוררתי משנת צהריים ואפילו חלמתי חלום. הקטע הכי מרגיז בחלום היה להתעורר ממנו ולגלות שזה לא אמיתי. שכל מה שכל כך קיוויתי אליו והתגשם לי בצורה כל כך יפה בחלום הוא רק פנטזיה שלי ורק אני חוויתי והרגשתי אותו - עד שסוף סוף היה לי האומץ (בחלום כמובן) להיות מספיק פתוחה עם הרגשות שלי וזה אפילו הצליח לי אז הכל כאילו היה לשווא כי הסיכוי שאני עוד פעם אאזור מספיק אומץ הוא אפסי וזה די חבל.
המשפט בכותרת לקוח משלט שהיה תלוי באחד החדרים במכינה הקדם צבאית נחשון שביקרתי בה אתמול והוא העלה לי (איך לא) חיוך גדול על הפנים. בכלל, כל הביקור אתמול במכינה היה מוצלח מאוד ולימד אותי מלא על מה זה בכלל מכינות וקירב אותי קצת יותר לקבלת החלטה בקשר לשנה הבאה. קיבלתי אתמול הרבה תשובות, גם אישיות וגם כלליות, גם על העבר וגם על העתיד. ובסופו של יום ארוך מאוד (נו, הייתה שביתה והייתי צריכה לנסוע באוטובוסים והיו מלא פקקים) יצאתי מרוצה מאוד ואני שמחה מאוד שאני מתחילה לפתח כיוון יותר ברור להמשך החיים שלי. אולי בזמן הקרוב החיים שלי גם ככה יעברו כמה שינויים (אני מקווה) אבל תמיד אפשר לחשוב קדימה.
זהו. היום יש שני מועדים שנחגגים, הראשון הוא יומולדת לאיליה שכולם חוגגים ומזל טוב לו. והשני זה שהבלוג הזה פתוח כבר חצי שנה - איך שהזמן רץ, ואני חוגגת אותו כי הוא מסמל לי חצי שנה של תהפוכות ושינויים וחצי שנה של תיעוד קבוע של החיים שלי ומה שעובר עליהם. אני שמחה שפתחתי את הבלוג הזה כי הוא גם אחראי על חלק מהשינוי שהתרחש בי וזה אומר רק דברים טובים. היום יש גם יום הורים ואני מקווה שלא כוסחתי יותר מדי בציונים (תמיד אפשר לקוות) או שלפחות אימא שלי לא תכעס יותר מדי...
שלכם,
עדי:)
| |
אמת או חובה
היום ראיתי את הפרק האחרון של הריאליטי "מכל הבנות בעולם" שבו ארי האמריקאי היה צריך להודיע באיזו מהבנות הוא בוחר מתוך השתיים האחרונות שנשארו. זה הפרק שבו הוא היה צריך להפסיק עם המשחקים ולהגיד סופית את מי הוא בוחר. ולמרות שכבר ראיתי את כל התוכנית בפעם הראשונה ששודרה בערוץ 3 וידעתי במי הוא הולך לבחור, זה היה מאוד מעניין לראות איך לכל אורך התוכנית ובמיוחד בפרק האחרון מתרוצצות להן בראשו כל הזמן המחשבות של מי תהיה האחת, מי זאת שבאמת הכי מתאימה ואיך לעזאזל אפשר להגיע לכזאת החלטה במצב שבו הם נמצאים - במצב של תוכנית ריאליטי.
אבל רגע, הרי גם בחיים האמיתיים שבהם הכל אפשרי ואפשר לעשות הכל הרבה יותר אמיתי וכביכול בלי שום משחקים, קורים (גם לי) מקרים שבהם פשוט קשה להחליט במי מעוניינים יותר, את מי רוצים יותר. כי החיים הם לא שחור ולבן ויש הרבה דברים שמשפיעים והרבה דברים בלתי אפשריים, ולפעמים יש כמה שעונים על מספיק תנאים כדי להיות מתאימים ואז נוצרת הבעיה.
לפעמים פשוט הייתי רוצה שהחיים יהיו משחק ענק של אמת או חובה שבו אני אוכל בסיבוב בקבוק אחד לכוון למישהו את כל השאלות שאני לא מעזה סתם ככה לשאול, להבין מה מסתתר מאחורי כל הרמזים ואמירות שנאמרו ולדעת מה כוונותיו האמיתיות של אותו אדם לגבי ולגבי העולם. וגם אם הוא יבחר בחובה, אוכל לגרום לו לעשות את כל מה שתמיד רצה וגם, כמוני, לא העז. הרי ככה כל העולם יהיה הרבה יותר פשוט, ככה בעזרת משחק אחד ייעלמו כל שאר המשחקים הקטנים שכל כך מקשים על החיים וסוף סוף אני אוכל אולי להבין קצת יותר למה הם מתכוונים.
מחר אני ביום פתוח של המכינה הקדם צבאית נחשון אי שם בנגב ואני בהחלט מצפה לראות מה הולך שם ומה יש להם להגיד כי אני כבר ממש רוצה לגבש לעצמי החלטה בקשר לשנה הבאה כי הזמן רק זז קדימה ואף אחד לא מחכה ומתישהו צריכה כבר לבוא ההחלטה, אז אני מקווה שהיא תבוא בקרוב. ואמנם יש שביתה מעצבנת של הרכבות (ועוד מלא דברים אחרים) ככה שההגעה תהיה יותר מסובכת אבל אני בטוחה שאני אשרוד (פחות או יותר:) אז לילה טוב לכולם...
עדי:)
| |
תשובות לשאלון השבועי
מה הכי כיף בחורף?
השגרה. להיכנס למן שגרה שלא צריך לחשוב בה יותר מידי. פשוט לצלול לעולם ולתת למחשבות קצת חופש.
מה את יותר אוהבת- קרמבו או גלידה?
גלידה - יש הרבה יותר טעמים ומייצרים אותה במשך כל השנה ואפשר לאכול אותה גם עם עוגת שוקולד חמה ובעוד הרבה צורות אחרות. בקיצור, גלידה לוקחת את הקרמבו בלי בכלל לחשוב.
תמיד אהבת לקפוץ בשלוליות, לאכול מרק ושוקו חם, ולהתכרבל בפוך או שתיעבת את עונת הגשמים?
מי הניח שעכשיו אני אוהבת לעשות דברים כאלה?
לאכול מרק ולשתות שוקו תמיד אהבתי (במיוחד שמישהו הכין לי) אבל לקפוץ בשלוליות זה לא הקטע שלי.
התיעוב של עונת הגשמים התחיל בסביבות שנה שעברה ורק התגבר בעקבות חברי היקרים אבל הודות לאימי היקרה, בזמן האחרון אני מצליחה לראות בה גם קצת צדדים טובים.
מים- בגשם או בים?
יש דבר כזה שנקרא מחזור המים בטבע ככה שהמים צריכים להיות בשניהם בשלב כלשהו.
אם מדברים על לגעת במים אז עדיף כמובן בקיץ - בלי קשר לאיך (זה יכול להיות אפילו באמבטיה) כי הכי חשוב זה לא להיות חולים.
סוודרים ומעילים רכים זה כיף או מסורבל?
זה בהחלט כיף אבל אם הייתה לי אפשרות בחירה שלא כוללת בתוכה את המילים "לקפוא מקור" אז הייתי בוחרת ללכת בלי.
היית רוצה לגור בארץ קרה שבה הקיץ הוא כמו החורף שלנו?
השתגעתם?! אז מה קורה שם בחורף?
כשאני אהיה גדולה אני אלך בכלל לגור בארץ חמה יותר ואולי אני פשוט אשאר בארץ שממילא תתחמם (אפקט החממה- אתם יודעים).
כשאת קמה בבוקר ורואה שבחוץ אפור ויורד גשם, זה עושה לך מצברוח טוב או רע למשך היום?
אני לא מסתכלת החוצה עד שאני יוצאת מהבית. ועד אז יכולים לקרות לי כל כך הרבה דברים שיכולים להשפיע על המצברוח שלי ככה שהמזג אוויר לא באמת משנה.
עדי :)
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
