כי החיים הם לא סרט מצויר

היה טיול והיה כיף למדי.. למה לא מאוד? רק בגלל שהרגשתי קצת לא קשורה אבל לא משהו חמור יותר מדי.

יצאנו לטיול מעיינות ביער ביריה שמסתבר שיש שם מלאנת'אלפים מעיינות בלתי מוכרים כאלו שחוץ מהאיש שצייר את המפות לא נראה לי שמישהו אי פעם טרח באמת להגיע עד אליהם (חוץ מאולי זקני ביריה..). טוב, אני מודה, כן נהניתי ואפילו מאוד ובסוף הטיול שכולו (הוא היה יום וחצי) בסך הכל ארך 8 ק"מ (ואולי קצת פחות) הגענו לתל חצור שזה אתר ארכיאולוגי ממש מגניב והמדריך שלנו, דורון, שלומד ארכיאולוגיה באוניברסיטה הסביר לנו עליו וזה היה נורא מעניין (חבל שהייתי קצת עייפה). הוא גם הסביר על העבודה של הארכיאולוגים ומה הוא כבר הספיק לעשות ומתישהו הוא אמר שבארכיאולוגיה משתתפים מומחים מהרבה תחומים כמו ארכיטקטורה וסוציאולוגיה וכימיה, כן, גם כימיה. זה נשמע לי מגניב לגמרי לעבוד בעבודה שמשלבת כימיה עם ארכיאולוגיה. זאת אולי העבודה היחידה בערך שכימאים יכולים לעשות שלא קשורה כולה בשהייה במעבדה. בקיצור, מגניב.

הערב בטיולים הוא כרגיל הכי נחמד. אכלנו לארוחת ערב מקרוני וגבינה יחד עם נקניקיות שטוגנו עם בצל והכל יצא יחסית נורא טעים. כבר בשעה 9 וחצי הלכנו לישון (כי התחלנו להכין את האוכל בערך ב-7) וזה נתן לנו 9 וחצי שעות שינה שזה המון. אבל.. בגלל שאנחנו היינו לבד בשטח, (טוב, לא ממש לבד, היינו ליד ישוב נידח שקוראים לו עמוקה) היינו צריכים להעמיד כל פעם מישהו שישמור. פתאום הועלתה הצעה לשחק מן משחק שמירות מוזר: קודם כל, כל אחד שומר כל פעם חצי שעה. עכשיו, אין רשימה אז כל אחד מעיר את מי שבא לו עם שתי הגבלות - 1. אסור להעיר את מי שבדיוק העיר אותך (מסכן, הוא רק נרדם) 2. אסור להעיר מישהו שכבר הערת (וזה תקף רק לכאלה שנמצאים בשמירה השניה שלהם, או יותר). מה שיצא היה שהיו כאלה שיכלו לשמור מלא פעמים בלילה והיו כאלה שיכלו בטעות לישון כל הלילה אם היו נותנים להם. לי יצא לשמור פעמיים שזה היה די בסדר (בסך הכל שעה) חוץ מהתנים שהיו קצת מפחידים. היו כאלה שימא להם לשמור 3 פעמים ולעומתם היו שלושה ששמרו רק פעם אחת כאשר אחד מהם היה זה ששמר ראשון ואחד אחר מהם היה זה ששמר אחרון (כלומר, הם ישנו לילה מלא). בלילה התחיל אפילו קצת לטפטף שמזה אני הכי פחדתי אבל זה עבר די מהר אז לא נורא..

היו הרבה בדיחות שלא ממש הייתי שותפה אליהם אבל החלטתי שזה לא ממש נורא. פשוט באתי שגישה של "אני באתי פשוט להנות מהטיול ולא ממש אכפת לי משום דבר אחר" ואכן היה כיף וגם שמעתי מלא רכילויות על כל האנשים בביצת חוגי סיירות שפשוט מסתבר לא יוצאים אחד מהתחת של השני (תרתי משמע, טוב, לא).

אין לי מושג אם אני אצא לעוד טיול עם החוג י"ב החוגי סיירות אבל מה שבטוח זה שאני לא מתחרטת שיצאתי כי זה מה שבאמת היה בא לי והיה כיף לראות שאני עדיין זוכרת איך לטייל P: ועדיין יודעת איך להנות מזה כמו שצריך..

עוד שבוע אני יוצאת לטיול באמת קשה (לחוד עקב), אז לפחות יכולתי לחזור קצת לכושר (כן בטח) ולהיזכר...

שבוע טוב לכולם (כן, עברנו גם את זה) ועד לפעם הבאה, היו שלום..