אני זוכרת הכל. כל פרט הכי קטן מהיום הזה. היום הזה כמו כל יום רגיל התחיל ב-12 בלילה שאז התחלף התאריך והגיע ה-26 בחודש (יוני 2006). הייתי בחדר שלי באותה השעה וצפיתי בסרט "איך להיפטר מבחור ב-10 ימים" בפעם המי יודע כמה, במחשב כשאני יושבת על המיטה. אכלתי ביסלי גריל אקסטרה לארג' אבל ניסיתי לאכול הכי בשקט שאני יכולה כדי שאפשר יהיה לשמוע את הסרט כמו שצריך. מתישהו נמאס לי מהביסלי וזנחתי אותו על השטיח שליד המיטה - שם הוא עדיין מונח. חזרתי לראות את הסרט אבל בשינוי תנוחה, עכשיו היה לי הרבה יותר נוח והרבה יותר מותח. נשענתי חליפות עם העורף על המעקה של המיטה ועם כל משקל גופי על הריפוד שמתחתי. הסרט נגמר ב-2 אבל התעצלתי לקום ולכבות אותו. נשארתי לשבת על המיטה ושיניתי כל הזמן את תנוחותי. חשבתי על הרבה דברים והכחשתי את כל מה שהיה חשוב באמת, מה שהיה מקדם אותי, כך הסתבר, הרבה יותר מהר ממה שקרה בסופו של דבר. מתישהו נמאס כבר מהמוסיקה של הסרט ואני פשוט מכבה את המסך של המחשב. אני מדליקה את האור של החדר ומיד מכבה. אני חוזרת לשכב על המיטה עם פני למחשב ואחרי כמה דקות גבי מופנה אל המחשב. אני מרגישה את הלב דופק. אני יפה. מסתבר שהלב שלי דופק ממש מהר (כמעט כמו עכשיו וכמו כל היום). אני קמה ללכת לשירותים. השעה שלוש. אני מסתכלת במראה ורואה שאני מסמיקה. אני חוזרת לחדר ונשכבת עם הפנים למחשב. אני יפה. אני חכמה. אני מפנה את גבי למחשב. אני מחייכת. אני מבינה הכל. כן. פעם ראשונה. אני לא באמת יודעת. פעם שניה. אני מאושרת. אני קמה לאט ועומדת כמה שניות בפתח החדר שלי. אני יורדת למטה במדרגות. אני פותחת את דלת הכניסה. פעם שלישית. פעם המי יודע כמה. אני נועלת את הדלת עם המפתח ועולה חזרה לחדר שלי. אני חושבת על הקלפים. אני מכוונת שעון מעורר ל-9 בבוקר. אני שמה את האוזניות של האייפוד על האוזניים ומנסה ללכת לישון. אני לא מצליחה להירדם. אני מקשיבה לשירים וחושבת מי מהם מתאים ביותר. השעה ארבע. ארבע ורבע. ארבע וחצי. השעה חמש. השעה שבע. כנראה שהצלחתי קצת לישון. אני רואה הודעת ס.מ.ס בפלפון שלי. אני מתקשרת. אני מבינה. אני מנתקת. אני קמה. אני הולכת למחשב למטה. אני רואה את הספרים מאתמול. אני מקשיבה למוסיקה ב-iTunes. אני מקלידה על המקלדת במשך כרבע שעה. אני שולחת הודעת ס.מ.ס. אני מקבלת תשובה. אני חושבת. אני כותבת אימייל ושולחת אותו לבסוף. אני לוקחת את הספר שלי ויושבת בחדר טלוויזיה ליד הספרים וקוראת. אני מדברת עם אמא שלי. אני נשארת לבד בבית. הטלפון מצלצל ואני עונה ומדברת קצת ומנתקת. אני חוזרת למחשב ומחפשת מישהו לדבר איתו. הטלפון מצלצל ואני עונה אבל אין לי כוח אליו אז אני אומרת שאני צריכה ללכת ומנתקת. אני הולכת לאכול ענבים. אני מתלבשת. אני לוקחת כסף ופלאפון ומכניסה לתיק. אני מוציאה אותם ומכניסה לתיק גדול יותר. אני נועלת נעלי ספורט. השעה אחת עשרה. אני יוצאת החוצה ונועלת את הבית. אני מתקשרת ושואלת אם אני יכולה לבוא אח"כ. אני הולכת לטרמפיאדה. אני אומרת שלום וקצת מדברת. אני נכנסת למכונית, מכוונת את הכיסא, חוגרת חגורה, מסובבת את ההגה, מחכה קצת, מקשיבה, לוחצת על הגז ונוסעת, מעבירה להילוך שני, יורדת את פרויד, פונה לכיוון בתי הקברות, מאיטה בפסי האטה, נוסעת למעלה, עוצרת, מקשיבה, מנסה, מצליחה בערך, מנסה עוד פעם, מצליחה בערך, מנסה עוד פעם, מצליחה בערך, תמיד יש את הפעם הבאה, שוברת הגה חזק שמאלה, עושה פרסה יפה, מנסה לשים לב להכל, עולה את דרך הים, מגיעה לרחוב ההרדוף, השיעור נגמר. מסיעים אותי עד לאיפה שאני צריכה, אני אומרת תודה ויורדת. אני עולה במדרגות ודופקת בדלת. אני הולכת לחדר שינה ומסתכלת על המחשב. אני משוחחת. אני מדברת. אני לא יודעת מה אני בדיוק מרגישה. אני מבולבלת. חשבתי שזה יעזור וזה לא באמת עזר, אני אנסה שוב מחר. אני הולכת לאכול. אני משחקת קלפים. השעה ארבע וחצי. אמא באה לקחת אותי. אני נכנסת למכונית ואנחנו נוסעות הביתה. הביתה. אני מול המחשב בודקת אם הגיע אימייל - לא הגיע. אמא ואני נוסעות לנופים. מסתבר שזאת לא השעה הנכונה. אמא ואני ודפנה והדס ונועה (חברה של הדס) נוסעות חזרה הביתה. דפנה יוצאת מהבית. אני עוקבת אחריה עד לנופים ומבהילה אותה. השעה שש. אנחנו נכנסות לכיתה הפתוחה. הדס גם באה. אנחנו משחקות. דפנה מקבלת 2 מדליות. השעה שבע. אני הולכת לעזור ושולחת את הדס ודפנה חזרה הביתה. אני דופקת בדלת. אני נכנסת ומשוחחת ומקשיבה ועוזרת ומיעצת. אני יושבת על הספה והמחשבות שלי נודדות. יש לי הרגשה טובה בכל הגוף. אני פתאום מרגישה ממש עייפה. אני מוזמנת לאכול. אני אוכלת. אני משוחחת על כל מיני חוויות. אני קמה. אני יוצאת והולכת הביתה. אני שמחה. אני עצובה. אני כותבת לעצמי שירים בראש שעכשיו כבר נשכחו. אני מבולבלת ביותר. השעה אחת עשרה בלילה. אני נכנסת הביתה ונועלת את הדלת. אני רצה לשירותים ומתעצבנת. אני עושה הקשרי סמליות ליום הזה. אני מכבה את האור שאמא צועקת עלי לכבות. אני מחפשת איפה השארתי את הספר שלי. אני יודרת לחדר מחשב בכדי לחפש. אני מתישבת לכתוב. סוף סוף נגמר היום ואפשר ללכת לישון ואולי מחר יבוא יום חדש אבל אני אף פעם לא אפסיק לחלום...
Cinderella - A Dream Is A Wish Your Heart Makes
A dream is a wish your heart makes
When you're fast asleep
In dreams you lose your heartaches
Whatever you wish for, you keep
Have faith in your dreams and someday
Your rainbow will come smiling through
No matter how your heart is grieving
If you keep on believing
the dream that you wish will come true
No matter how your heart is grieving
If you keep on believing
the dream that you wish will come true
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
האינדיאנית