מתנדנדת בין ילדות לבגרות

כשאנו מטיילים בלילה ברחוב, ורואים עוד מרחוק- משום שהרחוב עולה לפנינו והירח מלא- איש רץ לקראתנו, לא ננסה לתפוס אותו, גם אם הוא חלש ומרופט, גם אם מישהו רץ אחריו וצועק, אלא ניתן לו להמשיך ולרוץ.

משום שעכשיו לילה, ולא אנחנו אשמים שהרחוב עולה לפנינו באור ירח מלא, ומלבד זאת יתכן שהרדיפה היא לשניים שעשוע בלבד, אולי שניהם רודפים אחרי שלישי, אולי הראשון נרדף על לא עוול, אולי השני מתכוון לרצוח ואנו נהפוך לשותפים לרצח, אולי השניים כלל אינם יודעים זה על זה והם רצים אל מיטותיהם, כל אחד על דעת עצמו, אולי הם סהרורים ואולי הראשון יש לו נשק.

ואחרון- אחרון, האם אין אנו רשאים להיות עייפים, וכי לא שתינו יותר מדי יין?

אנו מרוצים שאפילו את השני אנו כבר לא רואים.

קטע שלמדנו בביה"ס בסדנה של "המעורר" שאני אישית מאוד אהבתי.