לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


התפרקות.

Avatarכינוי:  Miss Stephanie

בת: 36

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2008    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2008


 

יום כיפור...אין יותר מדי מה לעשות.

12 בלילה עכשיו. אמא שלי החליטה השנה להזמין את מרי בת דודה שלי ואת חברה שלה טולי לעשות איתנו את כיפור. אז הן באו.

ועכשיו טולי נרדמה לי על המיטה, מרי נרדמה באמצע הסרט "סקס והעיר הגדולה", אמא שלי הלכה לנסות לישון ואני נשארתי מחוסרת מיטה וללא כל מעש. אין מה לראות בטלוויזיה, אין את האח הגדול באינטרנט, אני צריכה להיות ממש בשקט, כל הבית חשוך ואני ממש, אבל ממש לא יכולה להרדם במקום שהוא לא החדר שלי. אני צריכה את המחשב שיעייף אותי, את הטלוויזיה דלוקה כל הלילה, את המזגן שלי שמקפיא אותי בצורה כיפית, ואת המיטה שלי שהיא הכי נוחה לי מכל השאר :[.

זה בעייתי. כואב לי הלב להעיר את טולי....מה נעשה? :/...

נכתוב בבלוג! כמה שיותר.....פשוט נבלבל את המח על כלום ושומדבר. רק כדי שיהיה משהו שיעסיק אותי.

 

אבל אם נהיה רגע רציניים.....

אחת המורות שלי בקורס לעיצוב שיער נפטרה.

זה היה שוק שעד עכשיו לא הצלחתי לעכל.

הלכתי לשם ביום ראשון, היום שבו יש לי תיאוריה. ראיתי שם את רועי...אמרתי שלום, קשקשנו קצת...ואז הלכתי למכונת קפה כדי לקנות לעצמי שוקו, ופתאום אני רואה מודעה שלמעלה כתוב משהו בקטן ובאמצע רשום "*שם משפחה* טניה - ז"ל"....

לא הבנתי לרגע מה קורה, אז התחלתי לקרוא את האותיות הקטנות וראיתי שרשום משהו כמו "כל הצוות המום ומזועזע מהמוות הפתאומי של מורתינו האהובה *שם משפחה* טניה ז"ל..צוות דיאנה".

איך שראיתי את המילה 'מורה' ומתחת לזה את השם 'טניה ז"ל', פשוט לא הצלחתי להבין מה קורה... באתי לרועי ושאלתי אותו בהלם מוחלט - "טניה נפטרה?!?!?!?!", הוא אמר שהוא לא היה פה הרבה זמן אבל הוא שמע משהו כזה....כל מה שהוא הבין זה שהיא טבעה בים.

לא הצלחתי להבין מה הולך..... רק לפני שבועיים הגעתי לקורס, יצאתי לחניה לעשן ואחרי כמה דקות טניה יצאה ואמרה לי "סטפני!! מה נשמע? עכשיו הגעת? איפה היית? באיפור???" והלכה לעשן לה בצד.

מסתבר שבערב ראש השנה היא הלכה עם חברה שלה לים ב2 בלילה[דבר לא מובן כ"כ], ההשערה היא שהן כנראה שתו והיא נכנסה לים ו.... פשוט טבעה.

אני באמת לא מצליחה להבין את הסיפור הזה. יש בו הרבה חורים וסימן שאלה אחד גדול.

וזה לא שאהבתי אותה, זה לא שגם שנאתי אותה.....זה פשוט ש...היא הייתה המורה שלי. היא זאת שקיבלה אותי ביום הראשון שלי והנחתה אותי מה לעשות ולאן ללכת.... מצד אחד היא הייתה יכולה להיות ממש נחמדה, מצד שני היא תמיד איכשהו ניסתה להיות כמו בעלת המקום השטנית שאני כל כך שונאת ולנסות להיות רעה כמוהה ולגרום לאנשים לשנוא אותה גם.

אליי, בכל אופן, היא תמיד הייתה נחמדה.

קצת קשה לי לדמיין את המקום בלעדיה....בכלל, יש שם 4 מורות, טניה, אלה, רינה ואמ...עוד אחד ששכחתי עכשיו את השם שלה, היא יחסית חדשה. נכנסה הרבה אחרי שאני התחלתי ללמוד. בכל אופן, לראות את המקום בלי טניה, אלה או רינה זה יהיה פשוט....מוזר והזוי.

מיילא אחרי פיטורים....זה מספיק הזוי. אבל מוות? זה פשוט בלתי נתפס.

ובאמת שאין לי שום סימפטיה עבור אף אחד מהמורות האלו. בטח ובטח ובטח שלא כלפי בעלת המקום. אבל...כאילו....נו, אתם יודעים.....

לא כואב לי על זה בגלל שאני לא קשורה אליה בדם או בנפש, אבל אני עדיין לא יכולה להפסיק לחשוב עליה. וכל פעם שאני חושבת אני מקבלת צמרמורת.

 

אבל איך שלא יהיה, כדי לתת את הכבוד המינימלי האחרון, טניה - יהיה זכרך ברוך.

 

 

 

ועכשיו חדל דיבורים עצובים/הזויים/מוות פתאומי.....

אתמול הורדתי מלא שירים נוסטלגים. גם כי חורפנתי רשמית מהרשימת שירים הכ"כ חרושה שיש לי כבר במחשב, וגם כי אם יש סוג של שירים שאני אוהבת, זה נוסטלגיים.

ברבי דיברה איתי לפני כמה ימים בטלפון[אם יורשה לציין שזה היה באמצע הופעה של בון ג'ובי בטלוויזיה, זה משהו שפשוט אסור להפריע לי בו!!! אז מה אם זה היה שידור חוזר של ההופעה שהייתה בדיוק לפני שעתיים..... בון ג'ובי זה בון ג'ובי!], היא התחילה להקריא לי מכתבים שחברות ואקסים שלה וידידים שלה כתבו לה בעבר...יש לה מן קופסה גדולה כזאת שבה היא שומרת את כל המכתבים שרושמים לה. בין לבין אחת החברות שלה רשמה לה רשימת דברים שהיא אוהבת, והשיר האהוב עליה היה "I Turn To You" של כריסטינה אגילרה. איך שהיא אמרה את זה קיבלתי דודא מטורפת לשמוע את השיר הזה, רצתי ליוטיוב ושמתי את השיר. מיד אחרי זה נזכרתי שיש לי אותו מוקלט בקלטת שירים שהקלטתי במשך כמה שנים כשהייתי ילדה, החלטתי להיכנס לנוסטלגיה ולראות אותה. היו שם מלא שירים ששכחתי שבכלל היו קיימים פעם.

וזה מה שדרבן אותי להוריד לעצמי כמה שירים חדשים למחשב.....ועכשיו השיר הזה נמצא אצלי על ריפיט עד שגם הוא יחרפן אותי.

 

האמ....טוב, בינתיים קפאו לי האצבעות מהמזגן, מיטל עדיין ישנה מכורבלת במיטה שלי, כל הבית ישן ורק אני מקלידה לכולם במח -.-.

 

כ"כ שקט....זה החג הכי שקט שיש. אין רעש של מכוניות, אין רעש של אנשים, אם יעבור פה זבוב אני אצטרך להרוג אותו רק מהרעש העצום שהוא יעשה שיהיה כ"כ רועש עד כדי כך שמרי, אמא וטולי יתעוררו מזה...... היי, בעצם זה יכול לעבוד די לטובתי......

 

ממ...גרמנו לטולי ומרי לשבור את הצום המסורתי שלהן. כל שנה הן צמות ביחד, ולפני שהן הכירו הן תמיד היו צמות לחוד גם. והשנה, כשהן אצלינו, הן פשוט וויתרו.

זה בכלל התחיל מזה שרונן החליט שהצום נכנס ברבע לשש, כשבכלל הוא נכנס בחמישה לחמש. אז עזבו את זה שסיימנו לאכול בחמש וחמישה, טולי גילתה את הטעות בכלל בחמש ורבע, כשהעוגות היו על השולחן והקפה היה כמעט מוכן. כשהיא באה והודיע על זה כולם התאכזבו, והחליטו שנוותר על העוגות ונצום חצי שעה יותר כדי להשלים על הזמן שאבד ^.^, וכשאני אומרת לוותר על העוגות אני מתכוונת לעוד ביס פה ועוד ביס שם ועוד ענב פה ועוד כוס מים שם, ועוד אחד קטן...וזהו! רק עוד ביס..זהו די. רק עוד ענב!!!!!!! וזהו.... :P

התחלנו לשחק רמי, עד שליאן החליטה שגם היא רוצה...ואז היה קצת קשה להמשיך. אז כולם עברו לסרטים. אני הלכתי לחדר לשחק במחשב.

כשמעין, רונן וליאן הלכו, יצאתי לסלון...ראיתי סרט והשתעממתי. אז אמא קראה לי לשחק איתה רמי. שנים..שנים!!! שלא שיחקתי ת'משחק הזה. שכחתי כמה שאני חולה עליו P: אחרי זה מרי וטולי הצטרפו...והחליטו רשמית לשבור ת'צום שגם ככה לא היה מושלם מלכתחילה. זה התחיל בסיגריה, המשיך לקפה, עבר לעוגות......הייתה חגיגה ^.^

ואז עברנו לסקס והעיר הגדולה.....שם כולם נרדמו ואני נשארתי בודדה וחסרת מעש ובאתי לחפור לאנשים שבכלל לא קוראים שומדבר ממה שאני כותבת בבלוג העזוב הזה :(.

 

טוב, מישהי שלחה לי הודעה במסן. אני חושבת שאנצל אותה קצת ואקשקש איתה על הא ודא. לפחות משהו שיעסיק אותי. אולי נשחק גם קצת טאקי.

 

אז...לא מאחלת צום קל וגמר חתימה טובה, אנחנו בדיוק מדברות על כמה שזה צבוע.

 

 

Grace. אומר/ת:

"והחתימה הזאת" גדולה

StephanieFrank אומר/ת:

חחחחחחח

StephanieFrank אומר/ת:

כל הרשימה שלי מפוצצת באיחולים האלו

Grace. אומר/ת:

אצלי הרוב נאצים

Grace. אומר/ת:

תאכלס, צביעות נטו

Grace. אומר/ת:

פתאום הכל טוב ויפה ביום הזה, כולם חברים של כולם

StephanieFrank אומר/ת:

כן

StephanieFrank אומר/ת:

גם בראש השנה

StephanieFrank אומר/ת:

כווווווולם רוצים שתהיה לך שנה טובה ומתוקה!!

StephanieFrank אומר/ת:

וביום כיפור, באמת שחשוב להם שיהיה לך צום קל. כי פשוט הם ירגישו נורא אם זה לא יהיה לך קל, מבינה?

Grace. אומר/ת:

XD

StephanieFrank אומר/ת:

וגמר חתימה טובה, חצי מהמדינה בטח לא יודעת מזה אומר בכלל

StephanieFrank אומר/ת:

^.^

Grace. אומר/ת:

XDDDD

Grace. אומר/ת:

תאכלס

Grace. אומר/ת:

והSMSים של כל הרשימה בפלאפון שלך

Grace. אומר/ת:

עם השנה טובה הנדושה והמיותרת

Grace. אומר/ת:

שרק מראה כמה הבנאדם עצל להרים טלפון או לשלוח הודעה אישית

Grace. אומר/ת:

ישראלים <:

StephanieFrank אומר/ת:

ולא רק זה

StephanieFrank אומר/ת:

אף אחד לא באמת שולח לך את זה אישית, הם כותבים הודעה ושולחים לכל הספר טלפונים שלהם

Grace. אומר/ת:

נו כן,הודעה כללית.

StephanieFrank אומר/ת:

אני בראש השנה לא איחלתי מיוזמתי לאף אחד שנה טובה ^.^ רק למי ששלח לי וגם זה היה מתוך אי נעימות

StephanieFrank אומר/ת:

עזבי, גועל נפש מה שהולך בעם הזה

StephanieFrank אומר/ת:

^.^

Grace. אומר/ת:

D: לגמרי

Grace. אומר/ת:

כאילו,רבאק. היו חלק שהמספר שלהם כבר לא אצלי בזיכרון

Grace. אומר/ת:

ואני מקבלת מהם SMS שנה טובהXD

Grace. אומר/ת:

והכי מצחיק,SMS מהאייסיקיו

Grace. אומר/ת:

זה כזה קורע

StephanieFrank אומר/ת:

חחחחח

StephanieFrank אומר/ת:

זה מהאלה שלא רוצים להשקיע יותר מדי כסף על החברים שלהם

StephanieFrank אומר/ת:

D:

Grace. אומר/ת:

'חברים'

StephanieFrank אומר/ת:

כן, הבנת.

 

 

 

טוב, צבעתי ת'שיחה באדום וכחול. זה היה מעצבן, אבל גם זה העביר לי איזה כמה דקות לפחות.

 

אז....שיהיה לכם.....

קיצור ביי וזהו :].

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי Miss Stephanie , 9/10/2008 00:06  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



15,166
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMiss Stephanie אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Miss Stephanie ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)