נמאס לי מהאוויים המזדיינים האלה שלו במסנג'ר

של "אם זה עושה לך טוב אז גם לי טוב...כמה כמה נשמה"

או אווים כמו "את לא תשכחי מימני, כמה את יכולה להתרחק".

חאלס. נמאס. כמה אפשר?

די עם זה, זה משגע אותי. לא יכולה לראות את זה,

וגם לא יכולה למחוק אותו. זה אדיוטי כל המצב הזה,

אני לא ילדה בגן ומשחקת משחקים של ילדים מטופשים. עזוב אותי.

הבנתי קלטתי והמשכתי עכשיו תן לי לעשות את זה בדרך שלי ולהמשיך.

לפני יומיים עשיתי נזם באף החלטתי שהצבא לא יעצור אותי, עכשיו

רק נשאר למצוא משהו לשים באף וכדאי שהוא יהיה שקוף כדי שלא יראו.

היום קניתי את הדיסק של עברי ואין מאושרת מימני.

כל השבוע אני בבית, חוזרת רק לשישי שבת שזה ליגה.

מחר חינה הולך להיות מגניב.

וזהו. בינתיים הכל בסדר.. משתדלת להשאר באיזון

לא לוקחת דברים יותר מדי ללב.

זהו החיים ממשיכים,

הכל יבש ורגיל לי מדי.

אין ריגושים. כשאני בבית כולם בבסיס

משעמם לי מדי,

הבנאדם שאני נמצאת איתו רוב הזמן גם עוד מעט מתגייס.

האחר רודף אחרי בטירוף ורוצה אותי ואני ממש לא בעניין.

חברה שלי השתחררה לפני חודש וגם היא עוד מעט נעלמת לי,

טסה לארה"ב.

כולם נעלמים פתאום.

אחת מתחילה לבנות את החיים שלה ולומדת

האחרות בצבא ואחת טסה כמו שאמרתי.

עצוב לי כל הלבד הזה.

אני צריכה מישהו חדש. וכמה שיותר מהר בבקשה.