אבל לא זמן ולא קליטה. השבועות (כמה היו עכשיו? בערך 3?) עמוסים באירועים, דברים, תחושות, דברים שצריכים לעשות, להעשות. כל הזמן חושבת על דברים לכתוב, אבל הזמן בבית מועט מידי.

יש הרבה מה לכתוב. לא עכשיו. אבל שתדעו (מי אתם בכלל?). זמן לא קל עובר על כוחותינו בארץ הפלישתים.

לפחות בינתיים, אני אצטט מאתר בריאות שהצחיק אותי, כתבה על ריחות: (והרי כל מי שמכיר אותי ביום-יום יודע כמה אני רגישה לזה)

8. אשה תדרג את ריח הגוף של גבר כ"נעים יותר" ככל שהיא שהמערכות החיסוניות שלהם שונות יותר. כלומר: (א) פחות סביר שהוא קרוב משפחה שלה, ו(ב) שילובן של שתי מערכות חיסון שונות אחד יבטיח, בפוטנציה, צאצאים מוגנים ובריאים יותר. כך עולה מתוצאות מספר מחקרים.

9. אנשים שנחשפו לפדים שהונחו תחת בית השחי של צופים בסרט (וגם זה נעשה במחקר, לא בתור תחביב של מישהו...) הצליחו לזהות אם הצופים נהנו מהסרט, או שהוא הפחיד אותם.

10. העובדה שריחות טובים משפרים את מצב הרוח שלנו לא תמיד עובדת לטובתנו. מחקר שנעשה בקזינו בלאס־וגאס העלה שמהמרים ביזבזו ב-45% יותר כספים בחדרים שהוצפו בריחות נעימים.

11. במחקר מדליק במיוחד, שבו הוטל על המשתתפים לדרג מספר נוזלי שמפו לחפיפת שיער, לקחו החוקרים את השמפו ש"ביצועיו" דורגו במקום האחרון ושינו את ריחו. הנבחנים התבקשו כעת לדרג את אותם נוזלי שמפו שוב. השמפו שריחו הוחלף, ושזכה לדירוג הביצועים הנמוך ביותר במבחן הראשון, זכה במבחן השני במקום הראשון. הנבחנים אף ציינו את התכונות הנפלאות שהציבו אותו, לדעתם,  במקום הראשון: "נשטף יותר בקלות מהשיער", "מקציף טוב יותר", "משאיר את השיער זוהר יותר לאורך זמן". 12. רק ריחו של השמפו שונה.

סיפרתי לכם שאני נוסעת חודש הבא ללונדון?

אז ניגשתי אליו, כולי עכברית תמהונית עם שיער אדמדם ומכנסיים קצרות ושאלתי אם אפשר לשאול שאלה שאולי תשמע חצופה אבל היא לא ('בוודאי!'), ואז שאלתי אותו אם בתור בנאדם שאני מניחה לא מאמין בפֶטישים, לא מפריע לו קצת עם כל ההתחתמויות האלו..

ניהלנו שיחה קצרה (תשובה תחתונה: היי, אם זה מה שעושה לאנשים טוב..) והמשכתי הלאה להוצאת ספרים הבאה. וזה קצת הפיח בי אומץ לשלוח לדויד גרוסמן את המכתב שאני רוצה לשלוח כבר אלף שנה (סיפרתי שכבר כתבתי?).

נראה לי שאם אני אהיה סופרת מפורסמת ויבקשו ממני לחתום על ספרים באיזה שבוע ספר עתידי, אני אנסה לעשות הקדשה קצת יותר אישית. לשאול את הבנאדם: אם היית עץ, איזה עץ היית? מה המקום בעולם שהכי היית רוצה להיות בו עכשיו? אתה ישן על הצד או על הבטן? אתה זוכר את החלומות שלך? מה היית רוצה להיות כשתהיה גדול? 

ואז אכתוב לו:

לשמעון (שם זה בטח ייכחד מהעולם עוד 20 שנה אבל בסדר),

מי ייתן ויום אחד תהיה קצת כבאי.

קריאה מהנה.

לא תכננתי לקנות כלום (קצת קשה לי שכל השבוע הזה סובב סביב צרכנות ולא סביב.. לא יודעת, משהו עמוק יותר), אבל בסוף איכשהו קניתי 4 ספרי שירה קטנטנים ב80 שקל יחדיו.

(חיים גורי, נתן זך, חנה סנש וברגע האחרון- אגי משעול)

 ובכלל, קצת חזרתי לשירה לאחרונה. גם אם זה בוסר. חייב לעשות את התנועות גם אם אין בהם טעם עדיין, אולי זה יזכיר לגוף הזקן הזה איך רוקדים.

אגי משעול, מסתבר, בחורה לא נורמלית. בכלל חשבתי שזה זכר ואחרכך גם גיליתי שהיא ממש לא צעירה בימים. בכלל נולדה לפני אבא שלי. וגם לפני המדינה הזאת בעצם.

אני אוהבת להחשף לדברים חדשים, ואוסיף שיר קטן ומקסים לסופשבוע