איבדתי את הארנק. כבר 3 שנים זה לא קרה (אחרי שנה עגומה שבה זה קרה 3 פעמים), אבל הוא אבד. הבעיה היא שאני כלכך מפוזרת שאני לא יודעת אם הוא נגנב או מתחבא בבית שלי מתחת אחת הערימות.

הזכרון האחרון שלי ממנו הוא בצהריי יום שלישי. בדיוק הסתפרתי והתייאשתי מתל אביב, אז חזרתי הביתה. עליתי על קו 18, שילמתי עם רב קו והחזרתי אותו לארנק.

האם איבדתי את הארנק באוטובוס? יכול להיות. אוטובוסים גורמים לי לגישום ברמה כלכך גבוהה שכשאני נופלת אני לוקחת עוד אנשים איתי. בדרך כלל סבתות זקנות ונרגנות (סליחה! סליחה! באמת שלא התכוונתי!!).

זו הפעם האחרונה שאני זוכרת אותו. מאז לא ממש הוצאתי אותו מהבית: הלכתי לראות סרט אצל מאיה (בלי ארנק כמובן), נסעתי ליומיים בערד (כשזרקתי דברים לתיק לא ראיתי אותו ורק בדרך הבנתי ששכחתי.. הנחתי שהוא איפשהו בבית), ואתמול בלילה, אחרי שעברתי על כל המקומות ההגיונים שהוא יהיה (סל כביסה, מאחורי הספרים, מתחת למיטה, במגירת תחתונים, קבור תחת מלא נעליים) הבנתי: כוסאמק. איבדתי את הארנק.

היום בצהריים התקשרתי לחברת אשראי והסברתי להם את הסיטואציה ("את מבינה, אני כלכך מפוזרת שפעם החזרתי את קופסת הגלידה למגירה של הסכו"ם"), ביקשתי שיבדקו אם היה שימוש באשראי מאז שלישי בצהריים.

מכיוון שזה מוקד חירום או סתם כי התפקיד שלה מוגבל, היא יכלה לבדוק לי רק לפני ה48 שעות האחרונות. ובאמת הפעם האחרונה לפני רביעי בצהריים שמישהו השתמש בכרטיס היתה ב18 לחודש ("שזה בעצם ביום חמישי שעבר!" הייתי גאה בעצמי שהצלחתי לשמור על הכסף שלי יותר משבוע ואז נזכרתי שאיבדתי את הארנק וזה לא אחראי כלכלית בכלל). החלטתי לדחות מעט את ביטול הכרטיס ולהמשיך לחפש אותו בבית.

דווקא אהבתי את הארנק הזה. הוא עלה לי 10 שקל בתחנה המרכזית בתל אביב והתאים לאג'נדה החברתית-כלכלית שטוענת שאחרי שקונים ארנק יישאר לך כסף כדי למלא אותו. הוא היה אדום ומחומר שלדעתי נקרא ויניל (תקנו אותי אם אני טועה- מבריק כזה, קצת פלסטיקי), והיו עליו שני יצורים שהיו משהו בין כתם לחזיר. החלטתי שהקטן זה אני והגדול זה אסף (היינו אז ביחד, דברים טיפשיים כגון אלו היו לגיטימיים) ואהבתי אותו מאוד.

לא היה הרבה בתוכו: רב קו (עם תמונה טובה), כרטיס אשראי עם חיילים מזויפים, כרטיס חבר בחנות שמעולם לא קניתי בה, קומיקס ממש חמוד של לי קורצוויל מ'זמנים מודרנים), הרבה כרטיסי רכבתלא משומשים וקבלות אוטובוסים מאוד משומשות. לא יותר מ100 שקל, אם בכלל, וסנט אחד. או פני. או זלוטי. לא ברור. אם הוא בבית- מעניין באיזה חור זרקתי אותו (אולי כדאי לחפש בפריזר?).

בכל אופן זה ביאס לי את הבוקר ואת פורים בכלל, בעיקר אם באמת מישהו כן גנב אותו וכל מה שחסכתי בחודשים האחרונים לחיים בגפי ייעלם על בגדים או מוצרי חשמל או אלוהים יודע מה של איזה נבל אחר.

מצאתי את הארנק אך איבדתי את שפיותי.