עדיין מאוד בא לי לשכב עם משורר. אולי בעצם רק כדי להגיד "אה, זה? כן הייתי איתו".

עריכה: התחלתי לעבוד בבית דפוס, משהו מאוד זמני ושולי, "כשאת אורזת ספרים זה גם יכול להיות נעליים". כדברי הבוס-זמני שלי. אבל עדיין מאוד נחמד לי, אפילו להקליד במשך שעות, כי אני מקלידה על ספרים שאני חושבת שאני אהנה לקרוא, או שאנשים שאני אוהבת יהנו לקרוא. לא לאהוב, לאכול להתפלל כזה. אני עוד מחשיבה את עצמי מובטלת וענייה ועוד מחפשת נואשות עבודה.

ואין לי מחשב וזה קשה, אבל ביננו פחות בשביל האינטרנט ויותר כי אני רוצה לשקוע מול האנטומיה בזמן שאני לא עושה כלום בעיר אחרת.