"מי שאינו בונה תיבה, אינו חושב באמת ובתמים שאמנם מתקרב המבול. כאשר אנשים נשארים ללא חלומות, הם משתעשעים בשינה בלבד. כאשר אין להם בשביל מה לקום בבוקר, הם חושבים רק על הלילה. אפנת תשמ"ד תפסה אצלנו חזק, משום שהאנשים שהיו להם הלכו לעולמם או עזבו את הארץ. וכאן נשארה לנו מפלגה גדולה של תשמ"דיסטים. בעוד שנתיים הם סוגרים את העסק. והיום הם בעיצומה של מכירת החיסול הגדולה. בלונדון, נפגשתי עם ילדי הפאנק, והם בעניין של להרוס הכל. "כל מה שקיבלנו היה חרא. אנחנו נשבור את הכל כדי שהכל יהיה נקי, ונוכל להתחיל לבנות מחדש". ההרס אצלם הוא ערך. כל בוקר הם קמים בשמחה כדי לנתץ ולירוק בחדווה, עם בגדים מטולאים וגיטרה מזויפת. הם לא רוצים למות, ולכן קל לי מאוד להבין אותם.

אצלנו הפסיקו אפילו לנתץ, עוברים ליד עגל הזהב בלי להניד גבה, ורצים לקנות צמודים. ועכשיו יש סוף-סוף תאריך. אם נחזיק מעמד שנתיים, ייפתרו כל הבעיות מאליהן,. אחר-כך כבר יבוא המשיח או המערך, או מי שלא יהיה. בעידן הגרעיני אנחנו זעירים. ודווקא משום כך עלינו לאזור אומץ ולהראות חיים. ולהלחם בכל מאודנו נגד מגמת תשמ"ד."

אופנת תשמ"ד/ יונתן גפן, הצד הרביעי של המטבע 6.11.81